ת"א 52502-02-16 עמית תקשורת ואחזקות (פתרונות אבטחה מתקדמים) בע"מ נ' לידני

בקשה להעברת הדיון בתביעה אל בימ"ש השלום בנתניה.

1. ענייננו בתביעה כספית לתשלום פיצויים בגין ביטול הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 10.6.2015. בסעיף 12.4 להסכם נקבע כי : "סכסוך הנוגע להסכם זה ו/או הנובע ממנו תהא סמכות השיפוט הבלעדית נתונה לבית המשפט בחיפה בלבד" (להלן: "תניית השיפוט").

   בכתב התביעה ביקשה התובעת לבסס את סמכותו המקומית של בימ"ש זה על תניית השיפוט שבהסכם ולא טענה למקור אחר לסמכותו של ביהמ"ש.

2. הנתבע ביקש להעביר את הדיון בתביעה אל בימ"ש השלום בנתניה וטען כי מקום חתימת ההסכם הוא מושב עזריאל, שם גם מקום מגוריו ושם המקום שנועד לקיום ההתחייבות עפ"י ההסכם ומכאן שלפי כללי הסמכות הרגילים הסמכות המקומית לדון בתביעה מוקנית לבימ"ש השלום בנתניה (מחוז מרכז). אשר לתניית השיפוט עליה נשענת התובעת בתביעתה, טען כי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד והפנה בהקשר זה להוראת סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, השתמ"ד- 1982 (להלן: "החוק").

3. התובע בתגובתו לבקשה טען כי אין מדובר בחוזה אחיד וכי מדובר בתניית שיפוט בלעדית שיש לכבדה.

4. כידוע, תניית שיפוט גוברת על כללי הסמכות המקומית על פי דין, הקבועים בסעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

5. עיינתי היטב בהוראות ההסכם שצורף לתביעה וספק אם עסקינן בחוזה אחיד. אומנם ניתן להניח כי רוב הוראות ההסכם היו קבועות מראש וחלות על כלל התקשרויות התובעת, אם כי אין חולק כי בסעיפים המגדירים את מהות העסקה והתמורה, נערכו שינויים והוספו תנאים בכתב יד המעידים על ניהול משא ומתן בין הצדדים טרם החתימה עליו. אף אם אניח שמדובר בחוזה אחיד, לא שוכנעתי כי תניית השיפוט מהווה תנאי מקפח שיש לבטלו.

6. בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים מנה המחוקק סוגי תנאים בחוזה אחיד אשר חזקה שהם מקפחים. בסעיף 4 (9) נקבע כי "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או מקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך" (סעיף 4 (9) אליו הפנה המבקש).

7. סעיף זה הוא פרי תיקון מיום 1.6.04, כאשר טרם התיקון נפסק כי לשם הקמת החזקה על הטוען לה הנטל להוכיח כי מקום השיפוט אינו סביר וכי תנית השיפוט עלולה להרתיעו מפני מימשו זכויותיו (רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן, פ"ד נז (4) 473).

   בפסיקה נקבע כי עת בוחן ביהמ"ש תניית שיפוט, מקפחת היא אם לאו, יש להפריד בין שני שלבים; בשלב הראשון, יש לבחון האם היא נופלת בגדר סעיף 4 (9)לחוק), ואם כן יש לבחון, בשלב השני, אם נסתרה החזקה הקבועה.