ת"א 52398-05-15

1.עסקינן בבקשה לפטור מאגרה, אשר הוגשה במסגרת תביעת בעלות במקרקעין (הסעד למתן צו חשבונות והסעד הכספי נמחקו בהחלטתי מיום 13.7.15) שעניינה הצהרה לפיה זכאי התובע להרשם כבעלים של הדירה נשוא התביעה, אשר לפי הנטען נגזלה ממנו ע"י הנתבעת.

2.לטענת התובע, הואיל ועניינה של התביעה הינה השבת רכוש אשר נגזל ממנו על ידי הנתבעת עת שימשה כמטפלת הסיעודית שלו עקב אירוע מוחי שעבר בשנת 2007, לרבות כספיו, רכבו ואף דירה אשר רכשה לכאורה עבורו והעבירה על שמה, הרי שהוא נותר חסר כל ומתקיים מקצבת זקנה ומתוספת השלמת הכנסה בסך כולל של 2,784 ₪ (לאחר ניכוי ביטוח בריאות ממלכתי) סכום זעום אשר לטענתו, אינו מספיק לו לתשלום הוצאותיו השוטפות. התובע מוסיף כי אין ביכולתו לגייס עזרה מבני משפחתו מאחר ומאז הליך הגירושין מרעייתו דאז בשנת 2003, נותק הקשר עם בני משפחתו. צוין כי לאחרונה חודש הקשר עם נכדו אך גם האחרון אינו יכול לסייע בידו.

3.מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, הגישה תגובה במסגרתה נטען, כי אין לה מידע בדבר יכולתו הכלכלית של התובע לשלם את האגרה בסך 1,152 ₪ ויש להחיל את הלכות הפסיקה, לפיהן פטור מאגרה ינתן כמוצא אחרון. עוד נטען, כי אם ביכולתו של התובע לשלם שכר טרחת עורך דין קל וחומר שיכול למצוא המימון לתשלום האגרה. לסיכום מבוקש לדחות את בקשת התובע מאחר שאינו זכאי לפטור סטטוטורי ולא הציג ראיות (אף לא לכאורה) להעדר יכולת כלכלית.

4.התובע בתשובתו לתגובת המדינה טוען, כי טענת המדינה בדבר העדר ראיות לפטור סטטוטורי אינן נכונות שהרי האישורים אשר הציג על קבלת "השלמת הכנסה" מן המוסד לביטוח לאומי מהווים ראיה חד משמעית לפטור סטטוטורי, משום שיש לראות בהשלמת ההכנסה כגמלה על פי חוק הביטוח הלאומי המשמשת ראיה לחוסר יכולתו של התובע לשלם את האגרה ועל כן, יש להחיל בענייננו את תקנה 15ד(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות) וליתן לתובע פטור מתשלום האגרה.

בעניין שכר טרחתו של בא כוחו טען התובע כי הסכם שכר הטרחה מלמד כי מדובר בהסכם חריג לתיקים מסוג זה הואיל ולא שולמה כל מקדמה או תשלום עבור פתיחת התיק ושכר הטרחה הינו תלוי תוצאה בלבד כאשר נקבע סכום מינימלי לתשלום רק במקרה שהתביעה לא תתקבל, והדבר מעיד על מצבו הכלכלי הירוד של התובע.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה; והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

7.המבחן המיושם על ידי בתי המשפט לבחינת השאלה אם ההליך מגלה עילה, הוא מבחן מקל, ודי בסיכוי כלשהו, גם אם אינו ודאי, להצליח בתביעה.

8.לאחר עיון בתביעה נחה דעתי כי ההליך מגלה עילה. התובע צרף תצהיר מפורט ואסמכתאות בדבר מצבו הכספי הרעוע, מהם עולה כי התובע, בן 77 מתקיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי בסך 2,784 ₪ לחודש. עוד עולה כי התובע מקבל סכום חודשי קבוע בסך 844 ₪ מ"מבטחים", היינו הכנסתו החודשית הינה 3,628 ₪. בנוסף, התובע הצהיר כי אין לו כל אפשרות להעזר בבני משפחתו ולא מצאתי כל ראיה הסותרת את האמור. הסכם שכר הטרחה שצורף אכן מלמד על תשלום תלוי תוצאה ולפיכך, ייצוגו של התובע בהליך ע"י עו"ד פרטי אינו מעלה או מוריד.

12.לפיכך, ניתן פטור מתשלום האגרה כמבוקש.