ת"א 52342-02-13 נרקיס נ' יעקב

זוהי תביעה כספית על סך 200,000 ₪ אשר הוגשה בעילת לשון הרע.

תמצית טענות התביעה

התובע עבד בסניף רמת החייל של הסופר פארם כמנהל משמרת, החל מיום 10.8.08 ועד יום 8.12.10 במשרה מלאה של 6 משמרות בשבוע ולטענתו, היה אהוב ומוערך על העובדים והלקוחות. כ-3 חודשים לפני מועד פיטוריו של התובע, החל הנתבע לעבוד בסניף כמחסנאי ובין הצדדים שררו יחסי עבודה תקינים. כחודש לאחר תחילת עבודתו פנה הנתבע למנהלת הסניף וטען בפניה טענה שקרית שהתובע הטרידו מינית, הן מילולית והן בכך שבאחד הימים כאשר הנתבע עבד במחסן והתכופף כדי לסדר סחורה, התובע גער מעליו והשמיע קולות גניחה. לטענת התובע, מדובר בדברי בלע זדוניים שנועדו לפגוע בשמו הטוב ולגרום לפיטוריו.

ביום 8.12.10 פוטר התובע מעבודתו בשל עלילות הנתבע והפצת דברי הדיבה, גרמה לכך שרבים נחשפו לדברי דיבה חמורים אלו, הפכו לידיעה מרעישה שעברה מפה לאוזן והשמועה כי פוטר בשל חשדות להטרדה מינית הופצה לכל עבר. מעשיו אלה של הנתבע השפיע על עתידו המקצועי וחרצו את גורלו של התובע. הדברים פגעו בתדמיתו, עליה עמל במשך זמן רב. עד לפרסום לשון הרע ע"י הנתבע, היה התובע עובד מוערך ומקובל והדבקת האשמות של הטרדה מינית נועדה לבטל את אישיותו ולהפכו למסוכן לבריות.

בלשון הרע שפרסם הנתבע, יש כדי להשפיל את התובע בעיני הבריות לבזותו, לפגוע בשמו הטוב ובמשרתו, וזאת כאשר עמד בפני קידום משמעותי בתפקיד בסניף. התובע פנה אל הנתבע במכתב ודרש ממנו להתנצל ולפצותו והנתבע לא הגיב.

לטענת התובע, הפרסום אינו אמת אלא עלילה זדונית ונעשה שלא בתום לב, התבוע הפיץ את דיבתו רעה וגרם לו עגמת נפש ויש לקבוע פיצוי גבוה במיוחד לאור הפגיעה בשמו ובפרנסתו.

תמצית טענות הנתבע:

הנתבע טוען להגנת "אמת דיברתי" בהתאם לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1965 (להלן: "החוק"). לטענתו, פנייתו למנהלת הסניף הייתה במטרה להגן על עצמו בפני ההטרדה הגסה של התובע, אשר מתחילת עבודתו של הנתבע נהג להטרידו ולנבל את פיו באמירות בעלות אופי מיני. הנתבע סבר שמדובר בסוג של הומור מוזר והדבר יחלוף. אך לאחר כחודש ימים במהלכם התובע המשיך באמירות אלה, התובע הקצין את אמירותיו הפוגעניות, ובאחת הפעמים בהן הנתבע סידר סחורה במחסן, התובע גער על הנתבע תוך השמעת גניחות מיניות.