ת"א 52229-12-13ב ואח' נ' עדנים ואח'

1.בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בתביעה שסווגה על ידי המבקשות (התובעות) כתביעה לנזקי גוף ונפש.

2.התנאים לבחינת הבקשה מוסכמים על הצדדים, בחינת מצבן הכלכלי של המבקשות וכן בחינת קיומה של עילת התביעה.

בהתקיים התנאים הללו, שיקול דעת בית המשפט האם להיעתר לבקשה במלואה, להורות על פטור חלקי מתשלום האגרה, או לדחותה.

3.הישענות על הקופה הציבורית צריכה שתהא כברירה אחרונה.

יחד עם זאת, אין מקום לחסום דרכו של תובע בשל חסרון כיסו שכן זכות הגישה לערכאות הינה זכות חוקתית.

4.הנטל להוכחת המצב הכלכלי המצדיק הישענות על הקופה הציבורית מוטל על הטוען לאותו מצב כלכלי.

אין די בהעלאת טענות סתמיות בדבר מצב כלכלי קשה.

על המבקש לעמוד במשוכה הראייתית הנדרשת, רף גבוה, כזה המלמד שדחיית הבקשה לפטור מאגרה תביא לסתימת הגולל על בירור התובענה.

כל תוצאה אחרת תביא לאיונה של מהות האגרה המשולמת.

לצורך כך עליו לפרט מלוא נכסיו, רמת חייו, וכן הנסיונות שעשה על מנת לשלם את האגרה מכיסו.

זהו כאמור התנאי הראשון.

5.במקרה שלפנינו, מצאתי לערוך הפרדה בין המבקשות.

מצבן הכלכלי של המבקשות אינו קל, ולא ניתן לחלוק על עובדה זו.

כך הוכח על פי דפי החשבון שצורפו, אישורי המוסד לביטוח לאומי בעניינן של המבקשות, תלושי השכר שצורפו, אישורי המחלה, ופירטו ההלוואות אותן נטלו המבקשות.