ת"א 52216-11-14 שצמן ואח' נ' מועצה מקומית בית אריה עופרים ואח'

פסק דין זה ניתן על יסוד הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה בדיון ביום 19.11.15 (ע' 2, ש' 16 ואילך לפרוטוקול).

בהתאם להסכמה מונה בסופו של יום המודד שמעון ורזגר כמומחה מטעם בית המשפט (המודד). ביום 6.10.16 הגיש המודד את חוות דעתו לתיק בית המשפט. הצדדים לא הציגו למודד שאלות הבהרה (ראו החלטה מיום 17.11.16). בעקבות שאלות שהפנה בית המשפט, הבהיר המודד כי הן בהתאם לתב"ע העדכנית החלה, הן בהתאם לתב"ע שחלה במועד הבניה, המרחק בין המרפסת שנבנתה בחלק האחורי של מגרש 4 (המרפסת) לבין קו הגבול שבין המגרש האמור לבין מגרש 19 שעליו בית התובעים נופל מ- 4.5 מ' (הוא המרחק הנדרש בין גבול המגרש לקו הבניין, וראו הבהרות מימים 22.1.17 ו- 24.1.17).

בהתאם להסכמת הצדדים (ס' 3) על הנתבעת 2 להרוס את חלקי המרפסת החורגים כך שהמרחק בין המרפסת האמורה לבין קו הגבול שבין המגרשים על פי התב"ע העדכנית, לא יפחת מ- 4.5 מ'. הנתבעת 2 תפעל להשלמת האמור עד ולא יאוחר מיום 26.3.17.

אשר להוצאות –

הנתבעת 2 תישא בהוצאות התובעים בסך 7,500 ₪ ובשכ"ט עורכי דינם בסך של 6,000 ₪. בהקשר זה הבאתי בחשבון את המתווה הדיוני שעליו הסכימו הצדדים, שהביא לחסכון משמעותי בהיקף הבירור והקרין על היקף העבודה שנדרשה, כמו גם את העובדה שהחריגה שנמצאה בפועל בסופו של יום היתה קטנה באורח בלתי מבוטל משזו שנטענה לכתחילה.

אין צו להוצאות ביחסים שבין התובעים לנתבעת 1. זאת, בשים לב, בין היתר, לכך שההליכים נגד הנתבעת 1 הסתיימו בשלב מוקדם ובהסכמה.

החזר אגרה לתובעים – בהתאם לתקנות ונוכח העובדה שההליכים הסתיימו על פי מתווה מוסכם שהושג בישיבת קדם המשפט הראשונה.