ת"א 52084-08-15

רקע וטענות הצדדים

בפני שתי בקשות שהוגשו במסגרת תביעת נזיקין. התובע, יליד 1988, שעבד בלול עופות שבקיבוץ חפציבה, טוען כי ביום 28.2.12 במהלך עבודות שהתבצעו בכלוב עופות שבקיבוץ, פגע בו רכבו של הנתבע 1, ידו נמחצה בין כלוב שהועמס ע"י הרכב לבין כלוב לידו עמד, ונגרמו לו כתוצאה מכך נזקי גוף. הנתבעת 3 הינה חברת ביטוח אשר בטחה את רכבו של הנתבע 1.

הבקשה הראשונה הוגשה מטעם התביעה ביום 15.1.17 ובו ביקשה התביעה שהנתבעת תמציא לעיונה תצהיר גילוי מסמכים, וכן תמציא לעיונה עותק של פוליסת הביטוח שהוצאה ע"י הנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה, מלוא תיק תביעת הרכוש המתייחס לאירוע וההתכתבויות בין הנתבעת 3 לנתבע 1.

הנתבעת התנגדה להמצאת המסמך בתגובתה מיום 23.1.17 וטענה כי התובע לא נימק מדוע על הנתבעת להמציא לעיונו את המסמכים המבוקשים לרבות תיק תביעת הרכוש, וכן טענה כי הנתבע 1 כבר צרף את פוליסת הביטוח שביקש התובע, ועל כן הבקשה מתייתרת. באשר להתכתבויות בין הנתבעת 3 לנתבע 1 המשיבה סבורה כי חל עליהם חיסיון.

בנוסף הגישה הנתבעת 3 בקשה למשיכת מסמך מתיק המוצגים של התובע, וזאת מאחר ולדידה לא מדובר בחוות דעת רפואית לפי הגדרתה בתקנות סדר הדין האזרחי, וממילא אינה קבילה כראייה בביהמ"ש.

בתשובתו לתגובת התובע מיום 25.1.17 אישר התובע כי הנתבע 1 אכן צירף את פוליסת הביטוח של הנתבעת 3, אלא שהמשיבה נדרשה להמציא את כל הרשומות הנוגעות לפוליסה ואת התנאים שלה, מאחר ויש להם חשיבות לאור התנערות המשיבה מכיסוי ביטוחי.

באשר לתיק הרכוש התובע טען כי מאחר והנתבעת 3 שילמה את הנזק הנטען, ומאחר ועסקינן במקרה עובדתי אחד, אזי יש חשיבות למסמך הזה להוכחת התביעה דנן. באשר להתכתבויות בין הנתבעת 3 לנתבעת 1, התובע סבור כי מאחר והנתבעת מתנערת מכיסוי ביטוחי למסמכים הללו חשיבות להוכחת התביעה.

באשר לבקשת הנתבעת 3, התובע טען כי מדובר במסמך להוכחת מצב רפואי ועל כן כל מסמך רפואי הינו קביל. מכל מקום התובע מבקש להגיש חוות דעת כמשמעה, ולצורך כך לקבל ארכה בת 45 ימים ובהם יפנה למומחה.

דיון והכרעה

עת עסקינן בתיק אזרחי, הכלל הוא כי יש לקיים דיון "בקלפים פתוחים". ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פסקה 6 לפסק דינו) כתב השופט גרוניס [כתוארו אז] כי:

"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט".

המגמה היא "למצוא את האיזון הנכון בין הצורך לתת לבעל הדין כלים נאותים, כדי לברר את אשר באמתחתו של יריבו, ומנגד כדי שלא להכביד יתר על המידה על ההליך כולו" (ש' לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד" (תשנ"ט-1999), סעיף 161 בעמ' 150 ; רעא 3068/08 ‏ ‏סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ (טרם פורסם- ניתן ביום ‏20.8.08).