ת"א 52076-12-11 היימן ואח' נ' אלבזיז ואח'

תביעה על פי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972 (להלן: "החוק").

התובעים הם בעלים של בניין ברח' יוסף 19 בחיפה (להלן: "הבניין"). בבניין ישנן 10 דירות.

עפ"י נסח הרישום אשר צורף לכתב התביעה בבעלותם של התובעים היו מרבית החלקים, ואילו לגבי שאר החלקים נרשמה הערת אזהרה לטובתם.

הדירות בבניין מאוישות ע"י שוכרים מוגנים, ביניהם הנתבעים, המתגוררים בקומה השלישית, והאחרונה.

התביעה כאן היא לפינוי הנתבעים מדירתם.

לטענת התובעים, הנתבעים ביצעו פעולות בדירה וברכוש המשותף, המהוות עילות עפ"י חוק המצדיקות פינויים מהדירה. סעד נוסף אשר התבקש היה להורות לנתבעים להמציא קבלות לתשלום שכר דירה של 7 שנים, היות והתובעים חששו כי הנתבעים לא שילמו את שכר הדירה לפני שהתובעים רכשו את המושכר מבעליו הקודמים.

לא התבקש סעד של תשלום כספים.

הפעולות והמחדלים אותם מונים התובעים כמצדיקים את פינוי הנתבעים מדירתם הם כדלקמן:

1.הנתבעים סירבו להשתתף בהוצאות השיפוצים אשר נערכו בבניין עפ"י הוראות מהנדס העיר, אשר הכריז על הבניין כבניין מסוכן.

הסכום בו היו אמורים הנתבעים להשתתף הסתכם ב- 11,884 ₪ שהם 50% מהעלות הנדרשת מהנתבעים באופן יחסי לשטח הדירה שלהם.

עלות השיפוץ כולו היתה 198,070 ₪, ועל כן ובהתאם לחוק והחישוב לפי שטח הדירה של הנתבעים, שהוא 80.03 מ"ר, זה הסכום הנדרש מן הנתבעים, והם סירבו לשלמו עד עצם הגשת התביעה ועד בכלל.