ת"א 5207-03-14 פיק ואח' נ' שטיינברג ואח'

המשיבים הגישו תביעת פינוי וכן תביעה כספית, לפינוי המבקשת מדירה הנמצאת בחזקתה. ביום 20.11.15 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקשת.

ביום 1.2.16 הגישה המבקשת, באמצעות אפוטרופסה, בקשה לביטול פסק הדין הנ"ל. המשיבים מתנגדים לבקשה זו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין, וזאת מכוח שיקול הדעת הנתון לביהמ"ש.

אמנם, כתב התביעה נמסר לאביה של המבקשת, ופסק הדין ניתן רק לאחר שלמרות הארכה שניתנה לה, לבקשתו, להגשת כתב ההגנה, לא הוגש כתב הגנה וגם לא בקשה אחרת מטעמה. עם זאת, עולה (והמשיבים אינם חולקים על כך) שהמבקשת מאושפזת בבתי חולים ובהוסטלים במשך 8 השנים האחרונות בשל מחלות פסיכיאטריות שונות שהיא סובלת מהן, וכי בשל מצבה זה של המבקשת, אשר אינה מסוגלת להתגורר מחוץ למסגרת טיפולית ולנהל את ענייניה, אף מונה לה אפוטרופוס ביום 24.11.15. נראה כי למרות שבמועד הגשת התביעה ומתן פסק הדין טרם הוגדרה המבקשת כחסויה וטרם מונה לה אפוטרופוס עדיין, לאור כל החומר המצורף בעניין מצבה, יהיה זה אך הגיוני להסיק שגם אז לא הייתה מסוגלת לטפל בענייניה, לרבות, בתביעה הנוכחית שהוגשה נגדה (בבקשה לביטול פסק הדין מוסבר שמינוי האפוטרופוס התעכב בשל גורמים שונים, ולא באשמת המבקשת ובני משפחתה). האמור לעיל מהווה סיבה מספקת למחדלה של המבקשת באי הגשת כתב הגנה מטעמה.

האפוטרופוס מונה, כאמור, ביום 24.11.15. פסק הדין בהעדר הגנה שניתן כנגד המבקשת, נמסר לו ביום 3.1.16 במזכירות בית המשפט. הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 1.2.16, ובמסגרת 30 הימים שנקבעו בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

מאחר ובביטול מכוח שיקול הדעת עסקינן, לא די בכך שניתן טעם מספק למחדלה של המבקשת, ויש לבחון גם מהם סיכוייה, להצליח בטענותיה, אם יבוטל פסק הדין שניתן נגדה. בעניין זה, טוענת המבקשת כי היא התגוררה בדירה ביחד עם סבה וסבתה. הסב היה דייר מוגן, ולפיכך, בעת שנפטר, עברה הזכות לדיירות מוגנת אל סבתה. הסבתא התגוררה בדירה עד אשר עברה להתגורר בבית אבות, והמבקשת המשיכה לגור בדירה גם לאחר מכן, עד אשר התאשפזה במקומות שונים בשל מצבה הפסיכיאטרי, כאמור לעיל. לפיכך, המבקשת טוענת כי היא דיירת מוגנת בדירה. בנוסף לכך, המבקשת טוענת שהמשיבים כלל אינם נאמנים של ההקדש שהדירה בנויה בשטחו, ולפיכך, אין להם כל זכות בה, ואין להם כל עילה כנגד המבקשת. טענות אלה של המבקשת, בדבר היותה דיירת מוגנת, מצד אחד, ובדבר העדר זכות של המשיבים בדירה מצד שני, הן טענות הגנה טובות, או לפחות אפשריות, שלכל הפחות, ראויות להיבדק לגופן.

יש לזכור כי התביעה שהוגשה כנגד המבקשת הינה תביעת לפנותה מדירה יחידה הנמצאת בחזקתה ושבה נמצאים כל חפציה ורכושה. במצב זה שבו עשויה הנתבעת להפסיד את זכויותיה בדירה ובהתחשב במצבה המתואר לעיל, יש להיזהר זהירות יתרה בהשארת פסק הדין על כנו מבלי שניתן למבקשת יומה בבית המשפט.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה.