ת"א 52060-11-10 ח' נ' מדינת ישראל - משרד החינוך והתרבות

1.התובע, יליד 17.05.89 הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו ביום 19.6.2000 בחצר בית הספר היסודי "אבו רומאן" בעיר טמרה (להלן: "בית הספר"). בכתב התביעה ובתצהיר העדות הראשית מטעמו (ראו סעיף 5 לתצהיר), טען התובע, כי ביום התאונה, כאשר היה בן 11 ולמד בכיתה ה' בבית הספר הנ"ל, בשעה 14:30 לערך, שיחק התובע עם חבריו בכדור שנמסר להם ע"י מנהל בית הספר בשל היעדרות אחד המורים. התובע טען כי לאחר חצי שעה שבה שיחקו התלמידים כדורגל נפל הכדור מתחת לחמור שהיה בחצר בית הספר. התובע טען כי התכוף על מנת ליטול את הכדור, או אז בעט החמור בפניו, וחמש שיניים נפלו מפיו של התובע.

2.הנתבעת כפרה הן באחריותה לתאונה והן בנזקי התובע הנטענים.

3.הצדדים הגישו תצהיר עדות ראשית לעניין האחריות והנזק. ביום 21.1.2013 לאחר הגשת תצהירי הצדדים, הורה בית המשפט (כב' השופטת אטיאס) על פיצול הדיון באופן שתחילה תידון שאלת האחריות ולאחר מכן תידון שאלת הנזק.

4.כב' השופטת אטיאס שמעה ראיות לעניין שאלת האחריות, ובתום ההליך נתנה החלטתה המנומקת לעניין האחריות מיום 12.11.2013 (להלן: "ההחלטה"). לא נעמוד על נימוקי ההחלטה במלואם, ודי אם נציין כי, לאחר שמיעת הראיות לעניין שאלת האחריות, הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע הרים את הנטל להוכיח גרסתו הבסיסית, לפיה התאונה התרחשה בחצר בית הספר, "וכי חמור היה מעורב בתאונה" (סעיף 24 להחלטה). בסעיף 54 להחלטה, לאחר ניתוח הראיות שנשמעו, הגיע בית המשפט למסקנה כי חמור בעט בפניו של התובע בתוך כותלי בית הספר "עת שהה התובע בין כותלי בית הספר, לאחר סיום הלימודים" (סעיף 54 להחלטה). מכאן הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתבעת חבה בנזקי התובע בגין רשלנות.

5.באשר לאשם התורם, קבע בית המשפט, כי למרות שהתובע היה בן 11 ביום התאונה, ובין אם התגרה בחמור, בין אם עלה עליו, על התובע, למרות גילו, היה להפעיל שיקול דעת. משלא עשה כן, ייחס בית המשפט לתובע אשם תורם בשיעור 20%.

6.בהחלטה הנ"ל הורה בית המשפט לתובע להגיש ראיותיו לעניין הנזק ובכלל זה חוות דעת רפואית נוספת או משלימה.

7. התובע הגיש חוות דעת ערוכה ע"י ד"ר אבו יונס אמין- רופא שיניים. בדיון שהתקיים בפניי ביום 1.10.2014 הודיעו ב"כ הצדדים כדלקמן:

" אנו מסכימים לאמור בחוות דעתו של התובע והגענו להסכמה כי אני וחברי נגיש סיכומים בעניין הנזק. אין צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט יתן פסק דין מנומק בהתאם לסיכומים שיוגשו בעניין הנזק בלבד.

8. עפ"י חוות הדעת והמסמכים הרפואיים שצורפו לתצהיר התובע (שכזכור, הוגש לפני ההחלטה על פיצול הדיון) עולה כי בבדיקתו בבית החולים רמב"ם, לשם פונה התובע לאחר התאונה, נמצא כי נפלו השיניים 11,12,21,22,23 וכי שיניים אלה עברו אבולוציה וקיבוע במקומן, ובבדיקה שנערכה לתובע בבית החולים רמב"ם ביום 2.7.00 נמצא כי השיניים עדיין ניידות וכי התובע נזקק לטיפול נוסף על ידי רופא שיניים (ראו חוות עתו של ד"ר אבו יונס). עוד עולה מחוות הדעת כי התובע עבר במרפאתו של ד"ר אבו יונס סדרת טיפולים ובכללם: טיפול שורש, השתלת בלוק עצם, התקנת 4 שתלים 12, 11, 21, 22 ובשנת 2013 נעשה השיקום הסופי אשר כלל ארבעה מבנים על שתלים וגשר חרסינה מורכב מ-6 יחידות.

9.בחוות הדעת קבע המומחה כי "את השיקום הנוכחי יהיה צורך לבצע שלוש פעמים בעתיד" (עמ' 2 בחוות הדעת) ועלות כל שיקום יעמוד על 22,000 ₪ כולל ההוצאות הנלוות. בנוסף המומחה קבע כי נותרה לתובע נכות בשיעור 1.5% בגין אובדן 6 שיניים שניתן להשלימן ע"י בניית גשר. המומחה לא נקב בסכום המדוייק שהוציא התובע עד כה, והוא התייחס לנזקים בגין הטיפולים העתידיים.