ת"א 5202-11-16 הנקין נ' זוסמן

התובע הגיש נגד הנתבע תביעה בגין ליקויי בניה.

כמקובל בתביעות מסוג זה, התביעה מבוססת על חוות דעת מקצועית אשר צורפה לכתב התביעה. כתב התביעה מפנה למפורט בחוות הדעת של המומחה מטעם התובע (סעיף 14 לכתב התביעה) ובהמשך לכך, סכום התביעה המתייחס למרכיב תיקון הליקויים הועמד על הסך הכולל אשר פורט בחוות דעת המומחה (סעיף 15 וכן סעיף 21(א) לכתב התביעה).

הנתבע הגיש במצורף לכתב הגנתו חוות דעת של מומחים מטעמו.

לאחר שניתנה לצדדים ההזדמנות להתייחס לאפשרות מינוי מומחה מטעם בית המשפט (החלטה מיום 24.11.16), הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט (החלטה מיום 5.2.17).

ביום 27.4.17 הודיע התובע כי הוא מבקש לצרף חוות דעת מומחה מעודכנת מטעמו.

הנתבע מתנגד להגשת חוות הדעת המעודכנת.

התובע בתשובה לתגובה עומד על כך שהצדדים רשאים להגיש חוות דעת מומחים מטעמם והמועד להגשת חוות דעת מומחים טרם חלף (שכן לפי תקנות סדר הדין הגשת חוות דעת המומחים נעשית ביחד עם הגשת תצהירי העדות הראשית).

לעניין זה יש להעיר, כי שעה שבית המשפט מורה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הרי שחוות דעת המומחה מתבססת על המחלוקות המקצועיות העולות מחוות דעת המומחים מטעם הצדדים. אי לכך, בית המשפט קובע למעשה הסדר דיוני קונקרטי לעניין הגשת חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, אשר נועד להבטיח כי אלו יוגשו לפני ולא אחרי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט.

בכל הנוגע למועד הגשת חוות דעת מומחה נוספת מטעם התובע, הרי שלכאורה בעת שהתובע מבקש להגיש חוות דעת מעודכנת קודם למתן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אזי יש לשקול מתן ההיתר בחיוב (תוך התחשבות בהוצאות המשפט הנגרמות לנתבע נוכח הצורך בהכנת חוות דעת מקצועיות כפולות).