ת"א 51965-12-13 אליאסיאן נ' אליסון

א. כללי

1. לפניי בקשת התובע להזמנת עד, לקראת דיון ההוכחות הקבוע בהליך לסוף חודש זה.

   ב. רקע רלוונטי

2. התובע הגיש נגד הנתבע תביעה מכוח חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 ומכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בכתב התביעה טען התובע כי הנתבע פרסם נגדו כשלושים פרסומים, בכתב יד, המהווים "לשון הרע" כהגדרתה בחוק. בכתב ההגנה כפר הנתבע בכך שהוא כתב את הפרסומים האמורים.

3. בקדם המשפט מיום 30.10.14 הגיעו ביניהם הצדדים להסכמה דיונית שלפיה תמונה מומחית מטעם בית המשפט על מנת לחוות את דעתה בשאלה האם הנתבע הוא שכתב איזה מבין הפרסומים שצורפו לכתב התביעה, וכי לאחר מכן תינתן ההכרעה בהליך במתכונת שפורטה שם.

4. ביום 14.4.15 הגישה המומחית את חוות דעתה, ובה הגיעה אל המסקנה כי רובם הגדול של הפרסומים לא נכתבו על ידי הנתבע, וכי בנוגע לשלושה פרסומים לא ניתן לקבוע אם אלה נכתבו על ידי הנתבע אם לאו.

5. לבקשת התובע, ובהעדר התנגדות מטעם הנתבע, נקבע מועד לשמיעת הוכחות בתיק, שבו אמורה הייתה המומחית להיחקר על חוות דעתה. עוד קודם לקביעת המועד, הובהר כי בהעדר הודעה אחרת, ונוכח ההסכמה הדיונית שאליה הגיעו הצדדים, עדות המומחית היא העדות היחידה שתישמע בהליך (החלטה מיום 2.7.15). הודעה או בקשה בעניין זה לא הוגשה.

6. מטעמים שונים, נדחה מועד דיון ההוכחות מספר פעמים, אחת מהן בפתח הדיון עצמו.

   ג. הבקשה וטענות הצדדים

7. כעת, למעלה משנה לאחר שניתנה חוות הדעת, חודשים ארוכים לאחר ההחלטה מיום 2.7.15, וכחודש לפני מועד הדיון, הגיש התובע את הבקשה שכאן. בבקשתו עותר התובע לאפשר לו להזמין עד שיכול לתמוך בטענתו, לפיה הנתבע כתב איזה מבין הפרסומים מושא ההליך, באמצעות עדות ישירה. התובע מודה כי ידע על קיומו של העד זה מכבר, אולם לטענתו מדובר באדם המשתייך לעדה החרדית, ועל כן "לא היה סיכוי שהוא יעיד בבית המשפט...". התובע מוסיף וטוען כי משניתנה חוות דעתה של המומחית הוא פנה אל אותו עד, ורק אז התברר לו כי יסכים לבוא להעיד אם יידרש לכך.