ת"א 5195-03-16 א' נ' סהר

1.הנתבע פרסם באתר הפייסבוק של המשטרה "טוקבק" שתוכנו: "רס"ב א' הוא שוטר שקרן ושוטר שקרן שמשקר בבית המשפט זה שוטר עבריין" (להלן: "הפרסום").

לטענת התובע, הפרסום אינו אמת והוא פוגע בו עד מאד ולפיכך הוא מבקש להסירו ולחייב את הנתבע בפיצויים ללא הוכחת נזק כפי שקבוע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

הפרסום הוא תולדה של מעצרו של הנתבע אשר נעצר והובא לבית המשפט ביום 08.10.2015 במסגרת מ"י 9273-10-15, כאשר במסגרת אותו הליך התובע היה נציג המשטרה (הטוען המשטרתי) ולדברי הנתבע התובע שיקר באותו דיון.

2.התובע הגיש כאמור תביעה נגד הנתבע וביחד עם התביעה הגיש בקשה להסיר לאלתר את הפרסום הפוגע.

התובע הגיש לתיק בית משפט אישור מסירה ותצהיר שליח לפיו הנתבע קיבל את כתב התביעה והבקשה ביום 06.03.2016. ביום 07.03.2016 התקיים דיון בבקשה, הנתבע הופיע לדיון ואישר כי קיבל לידיו את כתבי בי-הדין אשר הודבקו על דלת דירתו כדבריו, מה שמאשר את תצהירו של השליח. הנתבע אישר גם ששוחח בטלפון עם השליח כפי שנטען גם על ידי השליח בתצהירו, כך שכתב התביעה נמסר כדין לנתבע. למרות האמור לעיל ולמרות חלוף המועד, הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

3.משלא הוגש כתב הגנה פונה כעת התובע ומבקש מבית המשפט לחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה בסך 100,000 ₪.

4.במהלך הדיון שהתקיים כאמור ביום 07.03.2016, טען הנתבע להגנת "אמת דיברתי" כאמור בסעיף 14 לחוק, אולם בהחלטתי אותו יום התייחסתי לטענת ההגנה הזו ואבחנתי בין אי אמירת אמת לדבר שקר ולדברים שנאמרו על ידי התובע במהלך דיון המעצר מכח תפקידו על פי חוק והבהרתי לנתבע כי רצוי שייוועץ בעו"ד כיוון שהסוגיה אינה כה פשוטה כפי שהוא טוען.

בסיומו של הדיון הוריתי לנתבע להסיר את הפרסום לאלתר.

5.על אף שהנתבע מודע כאמור לכתב התביעה ולחובתו להגיש כתב הגנה, הוא לא עשה כן ולפיכך זכאי התובע לקבל פסק-דין לטובתו.