ת"א 51899-05-15 רזק נ' גרובר

לפניי תביעה כספית לתשלום סך של כ- 850,000 ₪.

רקע וטענות הצדדים

ענייננו בתביעה לפיצוי התובע בגין השקעותיו הנטענות בחלקים מהמקרקעין הנמצאים בגוש 11604 חלקות 49 ו- 50 (חלקי המקרקעין הרלבנטיים לתביעה ייקראו להלן: הנכס).

המקרקעין הנ"ל, ובכללם הנכס, הם בבעלותו הבלעדית של הנתבע, ועל כך אין כל חולק.

אלא מאי? הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת אופן הסדרת היחסים ביניהם בכל הנוגע לשימוש התובע ואחזקתו בנכס, במובן זה, שבעוד שהנתבע טען כי הוא השכיר את הנכס לתובע וכי היחסים ביניהם הוסדרו באמצעות הסכמים בכתב, התובע טען מנגד כי הוא מעולם לא שכר את הנכס מהנתבע, כי אם קיבל רשות לבנות בנכס, כשהדבר נעשה ללא תיעוד ו/או הסכמים (כך בכתב התביעה). עוד טען התובע, כי הרישיון שניתן לו מטעם הנתבע היה רישיון בלתי הדיר וללא הגבלת זמן, אשר ניתן לו 17 שנים לפני הגשת התביעה דנן, ואם היו הסכמים הם נעלמו ואבדו במתכוון (ראו סעיף 5 לכתב התביעה).

עוד טען התובע, כי הנתבע מעולם לא חתם על הסכם שכירות עמו, וכי ההסכמים שצורפו על ידי הנתבע מזויפים הם ואינם משקפים לא את האמת ולא את המציאות שהייתה בפועל. לטענת התובע, בין הצדדים שררו יחסים טובים ומעולם לא היו ביניהם חילוקי דעות, לא בנושא הבנייה ולא בנוגע להשכרת המבנים בנכס לצדדים שלישיים וכל עוד התובע משלם את דמי השכירות כסדרם (כך טוען התובע בסעיף 8 לכתב התביעה).

יתרה מכך, התובע טען כי הוא השקיע בנכס מאות אלפי ₪, כשהשקעותיו נאמדו על ידי שמאי מטעמו בסך של 846,000 ₪, כאשר נלקחו בחשבון עלויות ההשקעה, הבנייה והתאמתם לסוג העיסוק בהם - למסעדה ולחנות לחומרי בנייה - שצברו מוניטין במהלך השנים. התובע טען, כי הנתבע מעולם לא התנגד לבנייה ולהשקעת התובע בנכס, והצדדים אף גמלו בלבם, כי ההשקעה בנכס תהיה על חשבון התובע שקיבל רשות להשכיר את הנכס בשכירות משנה ולקבל דמי שכירות חודשיים מאותה שכירות, וכי דברים אלה היו בהסכמתו של הנתבע ואף קיבלו את ברכתו, אלא שהנתבע רקם קנוניה לנשל את התובע מזכויותיו, והקדים והגיש תביעה לפינוי התובע מהנכס, תביעה אשר גרמה לתובע נזקים אדירים, לרבות הפרת הסכמים בינו לבין צדדים שלישיים ששכרו את הנכס מהתובע. התובע הוסיף וטען, כי אותם שוכרי משנה אוימו שלא לחתום על הסכמי שכירות חדשים עם התובע ואף הוחתמו על מסמך הצהרה, לפיו הם מודעים לכך כי הנכס הוא בבעלות הנתבע ולא בבעלות התובע.

באשר להסכמים שצורפו על ידי הנתבע, התובע טען בנוסף ולחילופין, כי אף אם נצא מתוך הנחה כי מדובר בהסכמים נכונים, עדיין אין בכך ולו כלום. שכן, כך לטענתו, בהסכמים אין כל זכר לתקופה שהייתה לפני חתימתם, אין כל התייחסות לנושא ההשקעה של התובע, שהשביח את הנכס והעלה את ערכו.

משהגיש הנתבע תביעת פינוי כנגד התובע, הוגשה התביעה דנן לפיצוי התובע בגין השקעתו הנטענת בנכס.