ת"א 51792-01-17 טייכר ואח' נ' ביסמוט ואח'

המבקשים (התובעים ב- ת.א 51792-01-17), מבקשים ליתן להם היתר המצאה מחוץ לתחום למשיב, בהתאם לתקנה 500, לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בהתבסס על החלופות הבאות:

א.500(4)(א) – חוזה שנעשה בתחום המדינה.

ב.500 (4)(ב) – החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או מתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו.

ג.500 (4)(ג) – על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו, או מכללא.

ד.500 (5) – תובעים הפרת החוזה בתחום המדינה

ה.500 (7) – התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה.

ו.500 (10) – האדם שמחוץ למדינה הוא בעל דין דרוש בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר.

כן טוענים המבקשים כי בידם עילת תביעה טובה וכן כי בית המשפט בישראל הינו "הפורום הנאות" בשל קיומן של מירב הזיקות הרלוונטיות לבית המשפט, עפ"י נסיבות העניין.

עיקרי העובדות

1.ביום ה- 24.1.17, הגישו התובעים ("המבקשים" בבקשה דנן), כתב תביעה בבית משפט השלום בת"א, כנגד המשיב ונתבעים נוספים (כמפורט בכתב התביעה ובבקשה דנן). לטענת התובעים, בין הצדדים נכרת הסכם לפיו נשכרו שירותי התובעים לצורך "יצירת הזדמנויות" עסקיות עבור הנתבעים (להל"ן: "ההסכם")

2.ביום 29.1.17, על בסיס הבקשה ונספחיה, ניתן לתובעים במעמד צד אחד, היתר המצאה מחוץ לתחום, בהתאם לסמכותו של בית המשפט מכוח תקנה 500 לתקסד"א, התשמ"ד-1984.

3.ביום 25.6.17, הגיש המשיב בקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום השיפוט, מהנימוקים המפורטים בבקשה. ביום ה- 1.8.17, הגישו התובעים את תגובתם לבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום, וביום ה-13.8.17, הגיש המשיב את תשובתו לתגובת התובעים.