א' א' נ' מאגר ישראלי לביטוחי רכב (פול)

מחלוקת אחת בין הצדדים לתובענה והיא: האם התובע נהג ב"רכב מעביד" ועל כן יש להורות על ניכוי רעיוני של גמלאות המל"ל מהפיצוי עליו הסכימו. אם תהא התשובה שלילית יוותר על כנו הפיצוי המוסכם ובאם תהא התשובה חיובית תעלה ותבוא השאלה, איזו גמלה יש לנכות.

"רכב מעביד"- הראיות:

התובע יליד 1984, נפגע בתאונת דרכים ביום 14.2.2004 עת רכב על קטנוע במהלך עבודתו כשליח פיצה.

אין חולק כי המדובר ב"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק המל"ל והתובע אף הוכר על ידי המל"ל כנפגע בעבודה.

הנתבעת טוענת כי בעת התאונה רכב התובע על קטנוע שאינו אלא "רכב מעביד" ועל כן ונוכח הימנעותו משך שנים ממיצוי תביעתו במל"ל לנכות, יש להורות על ניכוי רעיוני של גמלאותיו (נכויות זמניות ומענק נכות) שיכול היה לקבל לו רק היה ממצה את זכויותיו בסבירות, כנות ובתום לב.

התובע דוחה בשתי ידיים את עמדת הנתבעת וטוען כי לא רק שהמדובר בהרחבת חזית אסורה שלא נטענה משך כל דיון ההוכחות, אלא שאף לא הוכחה כדבעי בראיות ו/או עדויות כנדרש על פי הפסיקה. התובע מסכם לעניין זה וטוען כי גם הראיות שהוצגו אינן מספקות מענה ראוי לשאלה העולה.

ואלה הראיות שהוצגו/הוגשו לעניין השאלה שבמחלוקת:

א.תעודת ביטוח ע"ש מורחי רונן משד' ירושלים ת"א -יפו, ת.ז. 253705015. לא למותר לציין כי התעודה קובעת כי האופנוע בבעלות פרטית וכי כל נהג רשאי לנהוג בו (ראה להלן).

ב.דוח רציפות ביטוח ממנו עולה כי לעת התאונה בוטח התובע על ידי המעביד "מורחי גבי הוד-פיצה פסטה" מרחוב הבונים 4 רמת גן, אשר שילם עבורו דמי ביטוח לאומי.

ג.תלושי שכר לעת התאונה מהם עולה כי משלמת שכרו של התובע היתה "קלצונה פיצה פסטה" מרחוב החשמונאים 100 בתל אביב.

ד.דוח חקירתו של התובע על ידי חוקר ביטוח לאומי מחודש 7/04 ושם נכתב "אני עבדתי כשליח בפיצה פסטה קלצונה ברחוב חשמונאים 100 בתל אביב...אני עשיתי שליחויות עם האופנוע על הקטנוע של העסק בכל אזור ת"א-ר"ג- גבעתיים".