ת"א 51636-05-10 ז. ואח' נ' ז. ואח'

1. ענייננו בתביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק) בגין פלייר שחולק למצביעים שבאו לקלפי, ובו נטען כי בנו של אחד המועמדים בבחירות ביצע מעשה מגונה בקטין ואביו הפעיל את השפעתו כאיש ציבור לסגירת התלונה שהוגשה במשטרה נגד בנו.

רקע עובדתי ותוכן כתבי הטענות

2.הילד ע' נולד באוקטובר 1997 לנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע) ולאשתו. לימים התגרשו הוריו וניהלו ביניהם מאבק משפטי בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. לאחר שאמו של ע' נישאה לתובע מס' 1 (להלן: ט.), הגיש הנתבע ביום 7.11.2003 תלונה במשטרה נגד ט., בחשד למעשה מגונה ותקיפת קטין. מחוץ לכותלי בית המשפט הוא אף כיוון את חיציו נגד אביו של ט., התובע מס' 2 (להלן: ב.), שהיה יושב-ראש ההסתדרות החדשה במרחב חיפה ואחד המועמדים בבחירות המקדימות ("פריימריס") לרשימת מפלגת "העבודה" לכנסת השמונה עשרה. ביום 4.12.2008, מועד הבחירות המקדימות, חולק לעוברים והשבים ליד קלפי של המפלגה ברחוב מוריה בחיפה כרוז (להלן: פלייר) בזו הלשון:

"אני מאשים באי בירור תלונה על מעשה מגונה בקטין, הנטען כלפי עורך הדין ט. ז. מחיפה. אביו ב. ז. מזכיר ההסתדרות בחיפה דאג לסגור את תיק התלונה במשטרה בקשריו המסועפים. בפרקליטות לא זימנו את עורך דין ט. ז., וגם שם סגרו את התיק ולא הביאו את ט. ז. לדין בבית המשפט. העובדת הסוציאלית חדווה עינב עובדת עירית חיפה שותפה בהעלמת ראיות למעשה מגונה כלפי ילד בן שש וחצי. שופטת בית משפט לענייני משפחה רחל ברגמן מסרבת להשמיע קלטת של חוקרת הילדים במשטרה הילד התלונן ונחקר על המעשים המגונים שבוצעו בו. עד מתי יהיה קשר השתיקה .... עד מתי תתנו יד להעלמת ראיות לביצוע מעשים מגונים בחסרי ישע. מדוע החשוד עורך הדין ט. ז. לא הוזמן לחקירה במשטרה. האם זאת טובת הילד או טובת בנו של מזכיר ההסתדרות בחיפה מר ב. ז. שפעל לטובת בנו. חייבים לעצור את המעשים המגונים. ז. א.".

3.ביום 31.5.2010 הגישו ט. וב. נגד הנתבע ואחותו, הנתבעת מס' 2 (להלן: א.) תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. בכתב התביעה נטען כי הפלייר - ועליו מספר הטלפון של הנתבע - חולק ביום 4.12.2008 לכל העוברים והשבים על-ידי א., בשמו של הנתבע, מתוך כוונה זדונית לפגוע בשמם הטוב של התובעים - בט. שהינו עורך-דין מוכר וידוע ובעל מוניטין בתחום דיני המשפחה, ובב. שהינו איש ציבור מסור בעל מוניטין בכל רחבי הארץ. עוד נטען כי על הנתבעים חלה אחריות בגין פרסום לשון הרע, ועליהם לפצות את התובעים בגין נזק ממוני (נזק כלכלי עקב פגיעה במוניטין המסחרי שלהם) ובלתי ממוני בסך כולל של 150,000 ₪, ולחילופין - בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪, לפי סעיף 7א(ג) לחוק.

4.בכתב ההגנה של הנתבע הוא הודה בפרסום הפלייר, אך כפר בהיותו "לשון הרע" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק. עוד נטען לקיומן של ההגנות הבאות: (1) הגנת "אמת בפרסום" לפי סעיף 14 לחוק; (2) הגנת תום הלב בנסיבות סעיף 15(2); (3)

הגנת תום הלב בנסיבות סעיף 15(3); (4) הגנת תום הלב בנסיבות סעיף 15(4). כן נטען לקיומה של חזקת תום הלב הקבועה בסעיף 16(א). באשר לטענת "אמת בפרסום" הועלתה הגרסה העובדתית הבאה: בחודש נובמבר 2003 סיפר הקטין בן השבע לנתבע ולארבעה אנשים נוספים כי ט. נוהג לגעת באיבר מינו. בעקבות תלונה שהגיש הנתבע במשטרה, נחקר הקטין על-ידי חוקרת נוער, אשר בבית המשפט העידה כי הוא אכן "חווה משהו" והיה "חשוף לאיזו שהיא סיטואציה". מאחר והנתבע חשד כי לתובעים הייתה יד בהשתקת הפרשה ובהפסקת החקירה ובאי-זימונו של ט. לחקירה במשטרה, הוא הרים קול צעקה רמה, שבאה לביטוי בפרסום הפלייר.

5.בכתב ההגנה של א. הוכחש כי נעשה על-ידה "פרסום" של הפלייר, ונטען כי כל חלקה בהתרחשות ביום 4.12.2008 התמצה בהבאת בקבוק מים לנתבע, על-פי בקשתו. יוער כי כך טען אף הנתבע בכתב הגנתו.

לשון הרע - דרך ניתוח העוולה

6.הניתוח של טענת הפגיעה בשם טוב, המולידה עוולה בנזיקין ומזכה בפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, נעשה בארבעה שלבים: בשלב הראשון יש לבחון האם בוצע "פרסום" כהגדרתו בסעיף 2 לחוק. בשלב השני יש לבחון אם הפרסום מהווה "לשון הרע", כהגדרתו בסעיף 1 לחוק. ככל שיתברר שמדובר ב"לשון הרע", יש לבחון בשלב השלישי את תחולתן של ההגנות השונות שבחוק. אם לא קמות הגנות אלו, יקבע בית משפט בשלב הרביעי את הסעד המתאים. (על שלבי הניתוח ראו: ע"א 89/07 נודלמן נ' שרנסקי, פסקה 17 (פורסם בנבו, 4.8.2004); ע"א 8345/08 עו"ד בן נתן נ' בכרי, פסקה 2 (פורסם בנבו, 27.7.2011); ע"א 751/10 פלוני נ' דיין-אורבך, פסקה 6 לפסק דינו של השופט עמית (פורסם בנבו, 8.2.2012) (להלן: עניין דיין)). בפסקה 7 לפסק דינו של השופט עמית בעניין דיין הודגש כי בחינת כל אחד מהשלבים לא נעשית באופן "סטרילי" במנותק מהשלבים האחרים, כי יש יחסי גומלין בין השלבים השונים וכי הקו התוחם ביניהם איננו חד כפי שעשוי להשתמע.