ת"א 51558-02-13 לירון ואח' נ' תימור ואח'

1.תביעה למתן צו עשה הוגשה נגד שכניהם של התובעים, בנוגע לפתחי ניקוז בקיר תומך המצוי בין מגרש התובעים למגרש הנתבעים (להלן – "קיר התמך") .

2. מגרש התובעים מצוי במפלס גבוה ממגרש הנתבעים והמחלוקת היא בשאלת סתימה של פתחי ניקוז קיימים בקיר התמך ע"י הנתבעים והזכות לעשות כן.

3. התובעים טוענים כי לאחר שחצר ביתם הוצף הם גילו כי ההצפה נגרמה מחמת אטימה של פתחי הניקוז בקיר התמך ע"י הנתבעים, שלא כדין. התובעים הוסיפו וטענו כי הם פרצו לפני שנים ארוכות, שני פתחי ניקוז בקיר התמך ללא התנגדות של הנתבעים לכך והנתבעים, שינו מהמצב הקיים בסתימת הפתחים. פניותיהם לנתבעים לפתוח את פתחי הניקוז נדחו ומכאן התביעה בעילה של הפרעה לשימוש במקרקעין לפי סעיף 17 לחוק המקרקעין ובגין מטרד, לפי סעיף 44 לפקודת הנזיקין.

4.הנתבעים טענו מנגד כי התובעים פרצו 2 פתחי ניקוז בקיר התמך ללא היתר והרשאה מהם. בכך הם גרמו להצפה דווקא בחצר הנתבעים. שני פתחים אחרים שהיו בקיר התמך משעה שהוא ניבנה ע"י צד ג', נועדו למניעת התמוטטות הקיר ולא לצורך ניקוז.

התובעים, לא הודיעו להם על כך שהם פרצו פתחי ניקוז לפני כעשור שנים . משגילו זאת לפני כחמש שנים, הם פנו לתובעים שוב ושוב על מנת שיימצאו להם דרכי ניקוז אחרות אך ללא הועיל. בהיעדר מענה ונכונות לסתימת הפתחים , הם חסמו זמנית את הפתחים למניעת נזקים לביתם לנוכח זרמי מים שירדו לחצרם שהפריעו להם לשימוש במקרקעין שלהם. לטענת הנתבעים, היה בידי התובעים למצוא פתרונות אחרים לניקוז כפי שעולה מחוות דעת המהנדס שצורפה לכתב ההגנה ואין להלין כנגדם בגין הניקוז במקרקעין של התובעים.

5.התובעים עתרו לצו מניעה זמני ובהסכמת הצדדים נקבע ע"י המותב שדן בבקשה , נקבע כי הפתחים אותם אטמו בזמנו הנתבעים יישארו פתוחים עד להכרעה בתיק העיקרי. בנוסף נקבע בהחלטה כי על הצדדים לפנות לרשות המקומית למציאת פתרון מניח את הדעת לקיר התמך.

בישיבה מיום 7.5.14 הוריתי לצדדים לעיין בתיק הרישוי ובהיתרי הבניה ובהתאם לכך, יקבע המשך ניהול ההליך.

6.ביום 24.6.14 בקשו התובעים למחוק את התביעה משנמצא לטענתם , בעצה אחת עם הרשות המקומית, פתרון ניקוז אחר למגרש שבבעלותם. בהתאם להודעתם, הם עצמם סתמו את פתחי הניקוז בקיר התמך. יחד עם זאת בקשו התובעים, להטיל על הנתבעים הוצאות בגין ההליך לנוכח התנהגות הנתבעים שלא כדין ובבריונות, בשינוי המצב הקיים באטימת הפתחים בקיר התמך.

על כך השיבו הנתבעים וטענו כי הפתחים, נפרצו ללא היתר כדין כפי שעולה מהודעות המועצה האזורית. לפיכך, יש לדחות את התביעה ולהטיל על התובעים את הוצאות ההליך.

7. בישיבה מיום 30/10/14, הודיעו התובעים כי אין בכוונתם לפתוח את פתחי הניקוז בקיר התמך וחזרו והודיעו כי הפתחים נסתמו. לאור הצהרת התובעים נותרה מחלוקת בשאלת החיוב בהוצאות וכל צד סיכם בקצרה בעל פה את טיעוניו בנדון.