ת"א 51525-06-12 מ' ואח' נ' ועד מקומי חניתה

לפניי תביעה לסעד כספי בסך 128,502 ₪ ולסעדים הצהרתיים.

עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאופן ניהול ענייניו הכספיים והשוטפים של התובע 2 לעבר ולעתיד לבוא.

התובע מס' 2 (להלן –ב') הינו יליד הקיבוץ הנתבע, כבן 57 כיום. בנ' מתגורר כיום בקבוץ אם כי אינו חבר קבוץ.

הוריו של ב' הינם חברי קיבוץ המתגוררים בנפרד בקיבוץ מזה כ-30 שנה.

האב, התובע מס' 1 (להלן – י') עדיין מתגורר בדירתו בקיבוץ ואילו האם (להלן – מ') מתגוררת בבית הסיעודי בקבוץ משנת 2007.

התובע סובל מליקויים תפקודיים שונים, עיקרם על רקע נפשי, אשר לאורם הינו מוגדר אדם בעל צרכים מיוחדים.

בשנת 1989 עזב ב' את הקיבוץ וחברותו בקיבוץ הופסקה. ב' שב לקבוץ בשנת 2005 אך לא חזר להיות חבר קיבוץ.

ב', באמצעות אביו ואחיו הצעיר נ', סבור כי הקבוץ קיפח ומקפח את זכויותיו ברבות השנים וכעת עותר לחייב את הקבוץ לספק לו את מלוא הזכויות המגיעות לו בהתאם להסכמים שנכרתו עם הקבוץ ולפסק בוררות שניתן בעניינו בשנת 2007.

סיפור המסגרת

1. ב' הינו בן לחברי קיבוץ ולו שני אחים, שאינם חברי קבוץ.

   ב' הוכר על ידי הקבוץ "בן בעל צרכים מיוחדים" ומעמדו הוגדר "תלוי בחבר קבוץ" על פי הגדרות הסכם שנכרת בין הקבוץ לבין ההורים וב' ביום 17.8.93 (להלן ייקרא – הסכם האהדה).

2. הסכם האהדה מגדיר את התחייבויות הקבוץ לספק את צרכי החזקתו ושיקומו של ב' למשך כל ימי חייו, כל זאת בשיתוף פעולה עם ההורים.

3. חיי משפחת התובעים היו רצופים עליות ומורדות בכל הנוגע להתנהלות מול הקבוץ בעניין ב' ולמעשה קשיים שונים הובילו לכך שב' עזב את הקבוץ למשך 16 שנים והתגורר במרכז הארץ בין השנים 1989-2005. עם עזיבתו, קיבל ב' מהקבוץ דמי עזיבה ובכך הופסקה חברותו.

4. בשלהי שנת 2005 שב ב' להתגורר בקבוץ.