ת"א 51448-05-15 ברק נ' אבני ואח'

לפניי תובענה כספית ע"ס 73,750 ₪ במסגרתה עותרת התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום דמי תיווך והפסדים עקיפים.

בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה ולפיה לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות התובעת נשוא תביעה זו ישלמו הנתבעים סך של 7,850 ₪, והוצאות ההליך יפסקו ע"י בית המשפט לאחר הגשת סיכומים בכתב לעניין זה בלבד, ומכאן פסק הדין .

בסיכומיה טוענת התובעת כי נוכח טיבה של הצעת בית המשפט ולפיה חוייבו הנתבעים, הרי שלעשה תביעתה נתקבלה , אף אם בחלקה ואין זה מן הראוי שתישא באגרת בית המשפט ובשכ"ט בא כוחה אשר עמו, יש לציין, הגיעה להסכמה כי שכ"ט יקבע על ידי בית המשפט. כמו כן ציינה התובעת כי הסכמתה להצעת בית המשפט נבעה מתוך רצון לחסוך זמן שיפוטי יקר ואין בכך בכדי לשלול את זכותה לשיפוי על הוצאותיה.

בסיכומיהם טוענים הנתבעים כי דרישת התובעת לתשלום הוצאותיה הינו "מהלך חריג ,קטנוני ובלתי מוצדק" וזאת נוכח סיכויי ההגנה הגבוהים מחד גיסא וסכום התביעה "המנופח" מאידך גיסא. הנתבעים מציינים כי בפועל נפסק לטובת התובעת רק ל10% מסכום התביעה אותו דרשה, ולפיכך אין מקום להגדרה כי "זכתה בתביעה". עוד טוענים הנתבעים כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב תוך הסתרת מלוא מסכת ההתקשרויות בין הצדדים, וכי בניהול הגנתם נגרמו להם הוצאות משפט רבות וזאת בשים לב לסכום התביעה הגבוה. לבסוף טוענים הנתבעים כי אין להסכם שכ"ט בין התובעת לבא כוחה בכדי להוביל לחיובם בהוצאות, וכי מן הראוי שכל צד יישא בהוצאותיו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, מצאתי כי יש מקום לחייב את הנתבעים בהוצאות לטובת התובעת בגין ניהול ההליך וזאת מהטעמים כדלקמן;

1. תקנה 511 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

   (א)בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן – הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו.

   (ב)החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512.