ת"א 51437-06-15 מור ואח' נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

 תביעה לסילוק תשתית בזק הנמצאת במקרקעי התובעים ושייכת לנתבעת.

רקע וטענות הצדדים

1. התובעים - בני זוג - רכשו בשנת 2014 בית ברחוב לאה גולדברג 11 בחיפה. לאחר רכישת הבית גילו כי בפינת החצר האחורית מוצב עמוד של הנתבעת וכבלים היוצאים ממנו מתוחים ברום המקרקעין מעל הגינה האחורית של התובעים (להלן: "התשתית").

    

   התובעים פנו אל הנתבעת בדרישה לסלק את התשתית ממקרקעיהם ודרישתם לא נענתה על אף שמהנדס מטעם בזק ביקר במקרקעין. לכן הוגשה התביעה המונחת לפני. בארכיוני בזק לא נמצאה כל ראיה על כך שהבעלים הקודמים של המקרקעין הסכימו או התנגדו להנחת תשתית הבזק.

    

2. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם התשתית מוצבת כדין במקרקעי התובעים ועל מי הנטל להוכיח שהתשתית מוצבת שם כדין. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ולפני התקיימו חקירות קצרות כאשר בתומם סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

    

    

   התובעים טוענים כי הנטל להוכיח באילו נסיבות הונחה התשתית, מועד הנחתה וכי זו הונחה כדין מוטל על הנתבעת. התובעים טוענים כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה ולאור זאת יש לקבוע כי התשתית הונחה שלא כדין. משכך אין צורך לכנס לשאלה האם קמה לתובעים הזכות לדרוש הסרת התשתית בהתאם לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982 (להלן: "החוק") משזו מלכתחילה הונחה שלא כדין. עוד טוענים התובעים כי התשתית הינה בבחינת מפגע אסתטי ובריאותי ומסיבה זו יש להורות על סילוקה.

    

   הנתבעת טוענת כי עומדת לה חזקת תקינות המנהל. עוד נטען כי התובעים לא הוכיחו כי התמלאו תנאי סעיף 26 לחוק העוסק בסילוק התשתית. נטען עוד כי התובענה התיישנה שכן התשתית הוצבה בתחילת שנות השבעים למאה הקודמת על ידי המדינה. התובעים או קודמיהם לא הגישו ערעור על הצבת התשתית בהתאם לפקודת בתי הדואר, 1930 (להלן: "הפקודה") לכן דין התביעה להידחות מחמת מניעות, מעשה בית דין, שיהוי, ויתור והתיישנות. הגשת התביעה לאחר עשרות שנים גרמה נזק ראייתי לנתבעת לכן יש להעביר את הנטל מסיבה זו לתובעים להוכיח שהצבת התשתית הייתה שלא כדין. התשתית לא מהווה סכנה כלשהי כאשר הכבלים עוברים מעל גבול המגרש.

    

   דיון והכרעה