ת"א 5135-08-07 א. ארנסון בע"מ נ' מבנה רב אינטרנשיונל (1988) הניג בע"מ ואח'

התובעת (להלן: "ארנסון") עותרת בכתב התביעה המתוקן שהגישה לחייב את הנתבעים לשלם לה 31,113,041 ₪ בגין השקעותיה העודפות בפרויקט שוקניון אגריפס בירושלים (להלן: "הפרויקט" ו/או "השוקניון") עקב הפרת חוזה, עשית עושר ולא במשפט, ביצוע עוולות בנזיקין ומכוח הרמת מסך ההתאגדות.

זהות הצדדים

התובעת היא חברה העוסקת ביזום ובנייה. הנתבעת 1 (להלן: "מבנה רב אינטרנשיונל") היא בעלת מניות המיעוט בחברת ג.מ.ח.ל חברת בניה 1992 בע"מ (להלן: "גמחל") – (40%) שהוקמה כחברה ייעודית לביצוע פרויקט השוקניון. הנתבע 2 (להלן: "הניג") היה בעבר בעל מניות מבנה רב אינטרנשיונל. בעלת רוב מניות גמחל - (60%) היא קבוצת ים סוף הכוללת מספר חברות שעיסוקן בניה בארץ ובעולם.

ההסכמים לרכישת הזכויות במקרקעין, לקיום השיתוף בין הצדדים ולביצוע הפרויקט 

גמחל ביחד עם חברת אשר רותם נכסים בע"מ (להלן: "רותם") התקשרו ביום 29.11.1992 בהסכם לרכישת מקרקעי השוקניון. בנוסף התקשרו גמחל ורותם במועד זה בהסכם שיתוף הקובע את זכויותיהן בפרויקט בחלקים שווים ומסדיר את היחסים ביניהן בקשר לפרויקט (להלן: "הסכם השיתוף". נספח 3' לתצהיר הניג). ביחס לפרשנות הנכונה להוראות הסכם השיתוף יש מחלוקת בין הצדדים שתידון בהמשך.

עקב רצונה של ארנסון לשמש כקבלן המבצע של הפרויקט רכשה ארנסון 14.5% מזכויות רותם במקרקעין ובפרויקט (50%). (על מטרת הרכישה העיד מר אבי ארנסון בעמ' 9 לפרוטוקול שורות 12-21). עו"ד ריכטר רכש 1.5% מזכויות רותם. לשם כך התקשרו ארנסון, רותם ועו"ד ריכטר (להלן: "ריכטר") בהסכם מיום 2.3.1994 (להלן: "הסכם ארנסון-ריכטר-רותם". נספח 4 לתצהיר הניג).

הסכם ארנסון-ריכטר-רותם צורף כנספח א' להסכם השיתוף בין גמחל לרותם ונקבע כי ארנסון וריכטר יחתמו עליו ועל הסכם הליווי ויחויבו בו על פי חלקם היחסי (סעיף 2 להסכם ארנסון-ריכטר-רותם). בנוסף הוחלו הוראות הסכם השיתוף על הסכם ארנסון-ריכטר-רותם בשינויים המתחייבים מחלוף הזמן והתקדמות הפרויקט ולמען הסר ספק נקבע שארנסון וריכטר קונים 16% בעסקה המשותפת במצבה הנוכחי (סעיף 13 להסכם).

ביום 12.9.1995 נחתמו שני הסכמים בין ארנסון, רותם וגמחל. על פי הסכם מכר זכויות רותם לארנסון (להלן: "הסכם המכר". נספח 7 לתצהיר הניג) מכרה רותם את יתרת זכויותיה במקרקעין ובפרויקט (34%) לארנסון ולגמחל בחלקים שווים. ממועד זה נחלקו האחזקות בפרויקט כך שגמחל החזיקה ב 67% ממנו, ארנסון החזיקה ב 31% מהזכויות בפרויקט, וריכטר החזיק ביתרת הזכויות בפרויקט בשיעור 1.5%. בנוסף נחתם תיקון ראשון להסכם השיתוף (נספח 6 לתצהיר הניג). גמחל לא הייתה מעוניינת באותה עת למכור את זכויותיה במקרקעין ובפרויקט או חלק מהן.

בהמשך להסכמים אלה התקשרו השותפים בפרויקט ארנסון, גמחל וריכטר בהסכם ליווי עם בנק לאומי לישראל (נספח 8 לתצהיר הניג. להלן בהתאמה: "הבנק" ו"הסכם הליווי") ובהסכמים מימים 16.6.1996 ו 1.5.1997 לבניית שלד החניון והבניין ולשינוי מעמד ארנסון מקבלן השלד בלבד לקבלן הראשי בפרויקט. ההסכמים נכרתו בין ארנסון מצד אחד לבין כלל השותפים ארנסון, גמחל וריכטר מצד שני (נספחים 9 ו 10 לתצהיר הניג). בהסכמים אלה ארנסון כקבלן מבצע התקשרה עם עצמה ועם שותפיה כיזמי הפרויקט וכבעלי המקרקעין.

עובדה מוסכמת היא שלא ניתנו ערבויות אישיות מטעם בעלי השליטה בחברות השותפות על פי הסכם השיתוף להבטחת קיום הוראות הסכם השיתוף על תיקוניו. גם לבנק המלווה לא ניתנו ערבויות אישיות של בעלי השליטה בחברות השותפות בפרויקט.