ת"א 51343-11-14 ר. ג. א. שרותים ונקיון (ישראל) 1987 בע"מ ואח' נ' עיריית ראשון לציון

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה המתנגדת לה ובתשובה לתגובה, במסגרתם פירטו הצדדים בהרחבה את טיעוניהם וכן בפסיקה שאליה הפנו הצדדים, לא שוכנעתי כי יש לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנות.

אני מוצאת, ולטעמי הדבר ברור אף מעיון במפורט בבקשה עצמה, כי המחלוקת בשאלת ההתיישנות מצריכה במקרה זה בירור עובדתי והכרעה במחלוקות עובדתיות, לרבות בכל הנוגע להתקיימות החריגים שבחוק ההתיישנות (סעיפים 7, 8 ו-9 לחוק) ולתחולת סעיף 89 לפקודת הנזיקין. כך למשל, יש להכריע לגבי ה"ידיעה" של התובעות במועדים הרלבנטיים (ר' עמודים 3 ו- 8 לבקשה).

אני סבורה, כי הבירור העובדתי הנדרש לצורך הכרעה בשאלת ההתיישנות כרוך בבירור העובדתי הנדרש לצורך בירור התובענה לגופה. בנסיבות אלו, אין מקום לדון בטענת ההתיישנות כטענת סף (ר' רע"א 7473/14 עלומים קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' זרובבלי (פורסם במאגרים).

כמו כן וכעולה מכתבי הטענות, נראה כי דיון בשאלת ההתיישנות כטענה מקדמית לא יביא ככל הנראה לסיום ההתדיינות כולה. זאת משום שלכל הפחות, לגבי חלק מתביעת התובעת 2 שמתייחס לתשלומים שהתקבלו פחות משבע שנים לפני מועד הגשת התביעה, יש קושי לכאורי לטעון להתיישנות, ומכאן אף הטיעון החלופי בבקשה. יובהר, כי גם ביחס לתקופה זו אינני מכריעה בשלב זה בטענת ההתיישנות, אשר תידון כולה לאחר שמיעת הראיות ובמסגרת פסק הדין.

לנוכח האמור אף איני סבורה כי יש להורות על פיצול הדיון אשר במקרה דנן לא ייעל את הדיון אלא עלול להביא לניהול הליך שמיעת ראיות "כפול".

לפיכך, דין הבקשה לסילוק על הסף דינה להידחות.