ת"א 51314-12-13 סוכנות היהודית נ' פרץ

1. בפניי בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 15/5/14.

2. המדובר בתביעה כספית וסילוק יד ממקרקעין.

3. ביום 25/6/14, כב' השופט סוהיל הורה על עיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בבקשה לביטול פסק-הדין, אשר תובא בפניי.

4. המבקשת טענה כי הינה אישה מבוגרת מאוד וסיעודית, אשר לה מטפלת צמודה ואינה יודעת קרוא וכתוב. כתב בי-דין מעולם לא נמסר לה, וכי המוצהר בתצהיר התמיכה שהמבקשת סירבה לחתום, הוא תמוה, מאחר והמבקשת אינה פותחת את דלת ביתה לאיש היות והיא מרותקת למיטה. בנוסף, טענה כי כאשר יהיה בידיה כתב התביעה בטוחה היא, כי לה סיכויי הצלחה רבים שפסק-הדין יבוטל, שכן היא מחזיקה בנכס משנת 55, וכיום מנסים לפנותה בתחבולה ובתרמית מבלי ליתן לה יומה בבית-המשפט. הבקשה נתמכה בתצהיר בנה, מר פרץ שמעון.

5. המשיבה טענה בתגובה, שכתב התביעה הומצא למבקשת כדין, ועל-כן אין כל סיבה למחדלה באי הגשת כתב הגנה מטעמה במועד. המבקשת אינה חולקת על כך שהכתובת המצוינת בכתב התביעה, ושאליה נשלח כתב התביעה הינה כתובתה. כתב התביעה נשלח למבקשת בדואר רשום עם אישור מסירה, אך הושב "לא נדרש". בנוסף המשיבה פנתה למשרד חקירות על מנת שזה יבצע את המסירה למבקשת, וביום 7/2/14 הגיע לביתה מר טייב אבי, נכנס לבית המבקשת, אך זו סירבה לחתום על אישור המסירה, ולפיכך השאיר הוא את המעטפה ובתוכה כתב התביעה בביתה ויצא.

6.עוד טענה המשיבה, הואיל והמבקשת כלל לא פירטה בפני בית-המשפט בבקשתה את טענות הגנתה על-מנת שזה יוכל לבחון האם סיכויי הגנתה טובים, בית-המשפט מתבקש לקבוע, כי סיכויי הגנתה לא הוכחו כלל. כן, עובר להגשת כתב התביעה ובעקבות מכתבים שנשלחו למבקשת, פנה למשרד ב"כ המשיבה, בנה של המבקשת, מר שמעון פרץ, והודיע בשמה של המבקשת, כי היא נכונה לפנות הנכס נשוא התביעה ולהשיב החזקה בו לידי המשיבה. משמע, המבקשת הודתה כבר בעבר, באמצעות בנה, כי אין לה זכויות בנכס נשוא התביעה, ועל-כן כל טענה הנטענת כיום והסותרת הודאה זו, נטענת בחוסר תום לב ויש לדחותה.

7. הלכה פסוקה היא, כי בבואו של בית-המשפט לדון בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, עליו לשקול שני שיקולים: האחד – סיבת המחדל שבגינה לא הוגש כתב הגנה, והשני – סיכויי ההצלחה בהליך, במידה ויבוטל פסק-הדין. הפסיקה ייחסה את המשקל המכריע לשיקול השני, מתוך מטרה לדון בתביעות לגופן, לתת לכל בעל דין את יומו, ולהגיע לחקר האמת.

8. המבקשת כאמור טוענת, כי יש חובת ביטול פסק-הדין בהיעדר המצאת כתב התביעה לידיה. למקרא טענות המשיבה והמסמכים המצויים בתיק נראה, כי ההמצאה בוצעה כדין. יחד עם זאת, לאור ההלכה הפסוקה שפורטה לעיל, הרי איני מוצאת לנכון לקיים דיון וחקירות של המבקשת ומר אבי טייב, מבצע המסירה, בשאלה אם המבקשת הכניסה אותו לביתה אם לאו, או אם הוא השאיר בביתה מעטפה ובתוכה כתב התביעה, שהרי ממילא הייתי מגיעה לאותה מסקנה לפיה, יש לבטל את פסק-הדין, נוכח טענת ההגנה שהועלתה בבקשה מפני התביעה לגופה.

9. המבקשת כן העלתה בבקשתה טענת הגנה היכולה לבסס סיכויי הצלחה טובים כנגד התביעה, והיא כי היא מחזיקה בנכס משנת 55 אותו קיבלה לידיה, וכיום מנסים לפנותה בתחבולה ובתרמית מבלי ליתן לה את יומה בבית-המשפט. טענה זו ראויה להתברר במשפט גופו, כמו גם טענת התובעת-המשיבה, כי עובר להגשת התביעה ובעקבות מכתבים שנשלחו למבקשת, פנה למשרד ב"כ המשיבה, מר שמעון פרץ, והודיע בשם המבקשת, כי היא נכונה לפנות את הנכס, נשוא התביעה ולהשיב החזקה בו לידי המשיבה.

10. באשר למחדל, וגם בהנחה כי המבקשת קיבלה לידיה את כתב התביעה ולא התגוננה במועד, הרי שאין המדובר במחדל חמור, אשר מצדיק את נעילת שערי בית-המשפט בפני המבקשת.