פלוני נ' מדינת ישראל - משרד החינוך ואח'

נגד

הצד השלישי:  4.ע.א.

תביעה זו עניינה נזקי גוף שנגרמו לתובע, תלמיד בית-הספר בעת הרלוונטית, לאחר שהותקף על-ידי הנתבע-4 שדקר אותה בירכו בשטח בית הספר. הצדדים אינם חולקים שאירוע התקיפה אכן התרחש. גדר המחלוקת נוגע בעיקר לאחריות הנתבעים 1-3 לאירוע.

אקדים ואציין, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ומכלול נסיבות העניין, באתי לידי מסקנה שדינה של התביעה נגד הנתבע-4, להתקבל ונגד הנתבעים 1-3 לדחות.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע, יליד 14/4/1990, כבן 16.5 במועד האירוע, תלמיד כיתה יא', הותקף על ידי הנתבע-4 (להלן: "הנתבע"), כאשר זה הגיע מאחוריו במפתיע ודקר אותו בירכו 3 פעמים. הנתבע, יליד 1990 אף הוא, תלמיד בבית ספרו של התובע.

   הנתבע-3, הוא בית הספר בו למדו השניים (שככל הנראה אינו בגדר אישיות משפטית ולא היה מקום לתבעו) שנמצא בשטחה של הנתבעת-2 ובפיקוח הנתבע-1 – משרד החינוך (הנתבעים 1-3 להלן: "הרשויות").

2. בגין מעשה התקיפה, הועמד הנתבע, לדין פלילי הורשע ונדון לעונש מאסר. בתחילת ההליך דנן היה הנתבע מיוצג על ידי עורך דין ואולם בהמשכו הוברר, כי עורך הדין לא מייצג אותו עוד, הנתבע ניתק קשר עם ההליך, לא התייצב לדיונים ובחר שלא להמשיך ולהתגונן.

3. התובע טוען שמעבר לאחריות הנתבע, אחראיות גם הרשויות למעשה התקיפה, כאשר הוא ממקד טענותיו בסיכומיו בגדר בית הספר שהייתה פרוצה ואפשרה את כניסתו של הנתבע-4 למתחם אף שהיה מושעה מלימודים באותו יום ובהעדר השגחה של המורים וצוות בית הספר. התובע מדגיש שהנתבע חסר כל, ולשיטתו הוא זכאי לקבל את מלוא הפיצוי בגין נזקיו מהנתבעים בהיות הנתבעים כולם אחראים ביחד ולחוד.

4. הרשויות כופרות באחריותן לאירוע וטוענות שהמדובר במעשה פלילי, מפתיע שלא ניתן היה לצפייה, שכן התובע עצמו לא התריע על סכסוך קודם בין השניים ועל תקיפה קודמת שתקף הנתבע את התובע שלא בשטח בית הספר. ככל שתקום אחריות מטילות אותה הרשויות זו על זו.

5. התובע הגיש בתמיכה לתביעתו חוות דעת רפואית לפיה נגרמו לו 19 אחוזי נכות בגין מעשה התקיפה – 10% בגין הגבלת תנועה בברך ו- 10% בגין צלקת מכערת. הרשויות הגישו חוות דעת מטעמן לפיה נכותו של התובע עומדת על 3% בגין צלקת ופחת תחושתי קל. מומחה מטעם בית המשפט קבע, כי הנכות עומדת על 5% בגין נוכחות צלקת בירך ימין כוללת פחת תחושתי בעור והוסיף וקבע, כי הפגיעה האורתופדית אינה גורמת להפרעה תפקודית.