ת"א 51160-01-14 יורם ספרן נ' דיגיטל - דיל בע"מ

לפניי בקשת הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "הנתבעים") להעברת הדיון לבית משפט השלום באשדוד או לחלופין בבית משפט השלום ברחובות, אשר להם, כך נטען, הסמכות המקומית לדון בתביעה.

התובע הגיש תביעתו שבנדון כנגד הנתבעים בגין עסקה למכר רכב. התובע טען כי הנתבעים מכרו לו רכב תוך הסתרת עובדות, יצירת מצגי שווא, הטעיה וחוסר תום לב.

הנתבעים טענו כי ההסכם בין הצדדים נערך באשדוד, שם התובע מסר את כספי הרכישה וקיבל לידיו את הרכב נשוא התביעה. כן נטען, כי לבית משפט השלום בירושלים לא מוקנית סמכות לדון בתביעה, ובחינת כל החלופות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מובילה למסקנה שהסמכות נתונה לבית משפט השלום באשדוד, אם כי לאור העובדה שנתבע 4 מתגורר בגדרה, נתונה הסמכות גם לבית משפט השלום במחוז מרכז.

בכתב התביעה ובתגובתו טען התובע, כי הפרסום המטעה בעניין הרכב נעשה באתר האינטרנט "יד 2" ולפיכך בוצע למעשה בכל הארץ, לרבות בירושלים, בה הוא מתגורר ושם נחשף למידע המטעה. בתגובה לטענה זו טענו הנתבעים כי "המעשה או המחדל" בשלו תבע התובע הוא החתימה על ההסכם למכירת הרכב ולא הפרסום שקדם למעשה.

אין חולק כי מקום יצירת ההתחייבות היה באשדוד, שם בוצעה עסקת המכר בגינה הוגשה התביעה. כמו כן לא היתה מחלוקת לעניין מקום מגורי הנתבעים, והרי עובדות אלה צויינו בכתב התביעה גופו. ספק בעיניי אם פרסום באינטרנט, שקדם למכר, יכול להקים סמכות לבית משפט זה, שכן במקרה זה עילת התביעה אינה נוגעת לעצם הפרסום אלא לעסקת המכר, שהיא עצמה לא בוצעה באינטרנט (וכאמור אין חולק כי בוצעה באשדוד). מכל מקום, טענת התובע לעניין הפרסום באינטרנט לא נתמכה בתצהיר, ומטעם זה בלבד אין לקבלה. מאחר ולא היתה מחלוקת בנוגע ליתר הנתונים העובדתיים, קרי מקום ביצוע עסקת המכר ומקום מגורי הנתבעים, יש לקבל את הבקשה ולהעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך.

נוכח האמור, אני מקבלת את הבקשה ומורה על העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום באשדוד.