קירשנבוים נ' התעשיה הצבאית לישראל בע"מ (תע"ש) ואח'

רקע כללי – על התביעה ואודות הטענות המחייבות הכרעה:

1.עניינה של הכרעה זו בטענת התיישנות בתביעה שהגיש התובע בשנת 2014 נגד התעשיה הצבאית לישראל בע"מ ומדינת ישראל בגין זיהום מי באר בה היה זכאי לעשות שימוש.

2.התובע, חקלאי העוסק בגידול אתרוגים ויצואם, הגיש תביעה בסך 3,120,000 ₪, בגין נזקי רכוש אשר נגרמו, על פי טענתו, כתוצאה מהתרשלות והפרת חובות חקוקות, על ידי הנתבעות, אשר גרמו במעשיהם ובמחדליהם לזיהום מי הבאר בה השקה את מטעי האתרוגים שגידל.

3.כתב התביעה הוגש בחודש ינואר 2014, תחילה נגד הנתבעת 1, שהיא חברה ממשלתית, המפעילה מפעלים שונים לטובת התעשייה הביטחונית בישראל, ובין היתר את מפעל גבעון בשפלה (להלן: "המפעל"). בחודש יולי 2014 הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו צורפה המדינה כנתבעת נוספת בתיק.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע גידל אתרוגים במשך שנים רבות, בשטח חקלאי אשר חכר משנת 1997, בסמיכות למושב ישרש. התובע השקה את הגידולים במים שהפיק מבאר, המכונה "פ. רחובות משה לוין ג" (להלן: "הבאר").

בשנת 2007 קיבל התובע פנייה/ מעין התראה, כלשונו, ממשרד הבריאות על פיה הזדהמה הבאר, אך השימוש במימיה לא נאסר עליו (סעיף 4 לכתב התביעה). בשנת 2008 התמוטטה משאבת הבאר ועלות תיקונה נאמדה ב – 200,000 ₪, על כן פנה התובע למשרד הבריאות בבקשה לברר קודם להשקעה בתיקון כי לא יאסר עליו השימוש במי הבאר, ובמענה השיבו לו כי נאסר עליו לעשות שימוש במי הבאר (סעיפים 5-7 לכתב התביעה).

כתוצאה מכך נאלץ התובע לייבש שטחים ואף להיעזר במי בארות אחרים במחיר יקר יותר, ונגרמו לו נזקים רבים, אשר בגינם הינו תובע סך 3,120,000 ₪ בתביעה.

לטענת התובע שני הנתבעים חבים באחריות בגין נזקים אלה, וזאת לאור דו"ח שנתי 63 ב' של מבקר המדינה, שפורסם ביום 17.7.2013 (להלן: "דו"ח המבקר"), ממנו למד כי שני קידוחי מים, לרבות הבאר, הזדהמו בפרכלורט כתוצאה מפעילות המפעל (להלן: "הזיהום"). בדו"ח זה, שחלקים ממנו צוטטו בכתב התביעה, צוין כי הזיהום התגלה בשנת 2005 וכי כבר ביוני 2006 נשלחה הודעה על אודות זיהום מי הבאר לחקלאים.

לטענת התובע, הנתבעות התרשלו במעשיהן והפרו חובות חקוקות על פי סעיף 20 לחוק המים, תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המים").