ת"א 51108-03-15 בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' יעקובוב ואח'

לפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן על ידי ביום 29/7/15. לאחר תיקון הבקשה המקורית, לפי החלטתי, ברור כי הבקשה הינה משיקול דעת בית המשפט, לאחר שהמבקשת מאשרת קבלת כתב התביעה ביום 14/4/15.

המבקשת מנמקת את אי הגשת בקשת רשות להתגונן במועד באמונתה כי לאור הענותה באמצעות עו"ד למכתב ההתראה והשגת הסדר לפי תשלם את תשלומי ההלוואה במקום הלווים, לא יתנהל הליך משפטי.

לאחר שקראתי את הבקשות והתגובה והמבקשת לא ניצלה את זכות התגובה לתגובה, אני מוצאת כי הטעם למחדל קלוש, אך ניתן לקבלו. אין חולק כי הוסכם בין הצדדים שהמבקשת תשלם את ההלוואה במקום הלווים בתשלומים מבנק הדואר לבנק יהב בסך 1,332 ₪. המבקש הציגה כי פתחה חשבון בבנק הדואר, הפקידה בו 50 ₪ ועוד 1,340 ₪, כך שהוראת הקבע היתה יכולה להיות מכובדת ביום 10/6/15, לו הוצגה על הסכום המוסכם. חלף זאת העביר המשיב שני חיובים, האחד בסך 1,332 ₪ והשני בסך 1,000 ₪. החיוב הגבוה חולל. בחודש העוקב הפקידה המבקשת שוב את הסכום 1,340 ₪, דבר שהעיד על כוונתה לעמוד בהסכם שהושג. טוען המשיב כי היה על המבקשת לשלם גם את סכום הפיגור, אך ההסכם בין הצדדים לא הוצג, ולא נטען כיצד הוסכם שהמבקשת תשלם את הסכום ומהו.

פסק הדין התבקש רק ביום 27/7/15, לאחר שהמשיב נתן למבקשת, באמצעות בא כחה, התראות כי אינה עומדת בהסדר. אין יסוד לטענת המבקשת לפיה ממכתבי המשיב לא עלה כאילו הוגש נגד המבקשת כתב תביעה בחודש מרץ 2015, במכתב ב"כ המשיב מיום 23/6/15 נזכר מס' תיק בית המשפט בנדון. ניהול מו"מ אינו מהווה טעם לאי התגוננות, אך במקרה דנן פעולות המבקשת העידו כי לא היה זלזול מבחינתה, אלא היא הגיעה להסדר עם הבנק לתשלום חיובי הלווים בתשלומים (כאמור בסעיף 26(ד)(2) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967). ספק אם המשיב עמד בהוראות חור הערבות, שכן במכתבים כבר העמיד את ההלוואה לפרעון מיידי. ניתן להניח כי נתן את ההודעה לערבה 90 יום לאחר שהחייבים לא קיימו את חיובם, לאור סכום הפיגור בשיעור שני תשלומים, המופיע בסעיף 10 לכתב התביעה, אך לא עולה מהמסמכים. המשיב גם לא כלל במכתב מיום 2/3/15 את האפשרות להיכנס בנעלי הלווים (סעיף 26(ד)(1) לחוק הערבות).

טענות המבקשת לגוף התביעה הינן מסוג הטענות, שנדחו על ידי בתי המשפט, ונקבע כי החותם מחוייב בתוצאות חתימתו, ואם בחר לחתום בעצימת עיניים, ביודעו כי אינו יודע לקרוא את הכתוב, לא יהווה הדבר הגנה. גם המבקשת יודעת זאת, היתה מיוצגת ע"י עו"ד מהשלב המוקדם של קבלת מכתב התראה ובחרה להגיע להסדר, ללא טענה, כפי זכותה החוקית.

הסיכום הינו כי המבקשת לא התגוננה במועד, אך הציגה טעם לכך, בהגעה להסדר ונכונות לבצעו. המשיב לא נתן מענה לטענות אלה של המבקשת, לא הוכיח כי קיים בדווקנות, הנדרשת ממנו כמוסד בנקאי, את הוראות חוק הערבות, לא הציג את ההסדר, אך אישר את תוכנו, ועל כן לא נתן הסבר לנסיון לחייב בחודש יוני 2015 גם את הסכום המוסכם, 1,332 ₪ וגם סכום נוסף של 1,000 ₪.

אני מורה על ביטול פסק הדין, בתנאי שהמבקשת תשלים את סכומי התשלומים החודשיים מחודש יוני 2015 ועד היום ותמשיך לשלם את הסכום החודשי של ההסדר עד לדיון. אי קיום התנאי יביא לדחיית הבקשה לביטול פסק דין, באין נימוק הגנה אחר ובאין עילה לביטול מחובת הצדק.

המבקשת תגיש בקשת רשות להתגונן ואת האסמכתא על פרעון התשלומים שלה עד ליום 17/12/15.

דיון בבקשת הרשות להתגונן יתקיים לפניי ביום 21/2/16 בשעה 11:00.