ת"א 51077-10-15 מזרחי נ' אסולין

בפני בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיב לקבל לידיו שיק ע"ס 90,000 ש"ח שהופקד בנאמנות ע"י המבקש אצל עו"ד רפאל אסרף (להלן: השיק) ועל הנאמן למסור את השיק למשיב.

בהתאם להסכם בין הצדדים, שנערך ביום 3.6.15 (להלן: ההסכם), היה המשיב אמור לקבל את השיק הנ"ל אם יתן תצהיר לטובת המבקש בהליך משפטי המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה (בפני מותב זה) בין המבקש, שניהל גמ"ח הלוואות, לבין לווה בשם יעל חרפק (להלן: תיק חרפק), וזאת עם סיום ההליך בתיק חרפק וללא קשר לתוצאה.

אין חולק, כי המשיב אמנם נתן תצהיר לטובת המבקש בתיק חרפק, אך ביום דיון ההוכחות, 15.10.15, לא התייצב לחקירה נגדית על תצהירו, ומשכך נמשך התצהיר מהתיק.

המבקש טוען, כי המשיב, בהיותו עורך דין, יודע כי אין כל ערך ראייתי לתצהיר ללא מתן עדות, ועל כן אין הוא זכאי לקבל את התמורה המוסכמת בהסכם. כן הוא טוען כי המשיב ידע מפי בא כוחו על מועד הדיון.

בדיון בבקשה, שהתקיים במעמד הצדדים ובמעמד שני עורכי דינו של המבקש בתיק חרפק, עוה"ד הלפרן וזילברשלג, עולה כי אין מחלוקת על העובדה הבסיסית, והיא כי המשיב לא הוזמן על ידי שני עורכי הדין לעדות במועד ההוכחות הקבוע, לא בזימון באמצעות מזכירות בית המשפט ולא בזימון במסירה אישית או אפילו בהודעה טלפונית מראש. גם המבקש אינו טוען כי זימן את המשיב טלפונית להתייצב במועד ההוכחות.

לא ברור מה הסיבה להתנהלותם זו של המבקש ובאי כוחו, העומדת בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי ובניגוד לפרוטוקול ישיבת קדם המשפט, בו נכתב כי כל אחד מהמצהירים יתייצב לחקירה על תצהירו.

יתכן כי נפלה שגגה אצל המבקש ובאי כוחו, נוכח פרוטוקול ישיבת קדם המשפט בו נכתב (עמ' 4 ש' 19-21) שבמידה ויסרב המשיב לתת תצהיר, יוגש תצהיר באי כוחו של המבקש על הסירוב, ואזי יוזמן המשיב לעדות ללא תצהיר, והם סברו שמלשון הלאו יש ללמוד את ההן, היינו שאם יוגש תצהיר, לא יהיה צורך בהתייצבות המשיב לחקירה עליו. ברם, מדובר בטעות ברורה בהבנת הנקרא, מאחר שלכל עו"ד סביר ובעל נסיון בסיסי בליטיגציה היה ברור כי ב"כ הצד שכנגד ירצה לחקור את המשיב על תצהירו, שהיה מהותי ותמך בעמדת המבקש בתיק חרפק. גם אם המשיב עצמו היה שותף לפרשנות מוטעית זו של הכתוב, אין המבקש יכול להלין עליו, כאשר באי כוחו בתיק חרפק הם אלה שהיו אמורים לתת לו ייעוץ משפטי, ולא המשיב.

עוד עולה, כי בשיחה טלפונית שקיים אחד מבאי כוחו של המבקש עם המשיב ביום הדיון, בה שאל אותו אם יוכל להגיע לחקירה על תצהירו, הסכים לכך המשיב ללא הסתייגות, אך אמר כי הוא נמצא בירושלים ויוכל להגיע עוד כשעתיים. ב"כ המבקש טען כי ביקש לדחות את הדיון לצורך כך או לקבוע מועד נוסף, אך הדבר אינו מופיע בפרוטוקול הדיון בתיק חרפק ואף אינו זכור לי, ולא סביר בעיני כי לא הייתי נעתרת לבקשה בהתחשב בכך שמדובר בעד מהותי. מכל מקום, המחדל הדיוני רובץ במלואו על המבקש ובאי כוחו ולא על המשיב, שלא זומן לדיון והביע נכונות להתייצב מיידית כאשר נמסר לו שנוכחותו דרושה.

לפיכך לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית, כי המשיב לא קיים את חלקו בהסכם בינו לבין המבקש.

גם מבחינת מאזן הנוחות, לא נטען ולא הוכח כי המשיב לא יוכל להחזיר למבקש את הסכום הנ"ל באם יחליט המבקש להמשיך בהליך העיקרי ויזכה בדינו.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

הצו הארעי מבוטל והמשיב יהיה רשאי לקבל את השיק מידי הנאמן עו"ד אסרף עם מתן פסק הדין בתיק חרפק.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 1,000 ש"ח.

כן ישא המבקש בהוצאות העדים עוה"ד הלפרן וזילברשלג, בסך 500 ₪ כל אחד.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ו, 17 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.