ת"א 51073-12-12 לירז ואח' נ' אסולין ואח'

1.התובע הינו עורך דין אשר שימש כפרקליטו של מר גומא אגיאר ז"ל, אייל הון אמריקני אשר רכש בישראל נכסים רבים. משנעלם מר אגיאר בלב ים, ועקבותיו לא נודעו, החלו מאבקים משפטיים בין אמו לבין אשתו. האם ביקשה כי בן זוגה, הנתבע 1, ימונה כמנהל נכסים זמני בארץ וטענה כנגד מינוי שניתן בחו"ל, לעו"ד אמריקני, לניהול הרכוש כולו, לרבות זה שבארץ. הנתבע 2 היה מתמחה במשרד רו"ח אשר ניהלו את עסקיו של אגיאר, אשר, העביר, על פי הנטען, שלא כדין ובניגוד עניינים, מסמכים ומכתבים הנוגעים לאגיאר- לנתבע 1.

בין היתר, חתם על תצהיר בהליך בו לא היה צד, שבגינו תובע אותו עתה התובע בתביעת לשון הרע.

2.כנגד הנתבע 1 מוגשת התביעה בגין כתבה שפורסמה במעריב בה צוטט נתבע זה כטוען כנגד התובע כי הוא מנסה להשתלט בכוחנות, לרבות משלוח בריונים, על נכסי אגיאר. עוד נטען כנגדו כי פנה לעוה"ד האמריקני, והעלה כנגד התובע טענות שקריות המעמידות בספק את יושרו המקצועי, ואף שלח מכתב לב"כ האפוטרופוס הכללי, על מנת לשלול את מינויו של התובע כמנהל נכסים זמני, תוך האשמתו באותן האשמות.

התביעה הוגשה בגין פגיעה בהכנסתו ובשמו הטוב של התובע.

3.נתבע 1 הכחיש את טענות התובע והגיש תביעה נגדית בגין דברים שפורסמו על ידי התובע ושיש בהם, על פי הנטען, הוצאת לשון הרע כנגדו.

הנתבע 2 טען כי תצהירו ניתן לצורך הגשתו בהליך משפטי והוא מוגן עפ"י הדין מהעילה הנתבעת.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק עפ"י ס' 79 א לחוק בתי המשפט.

4.בשולי הדברים מצאתי לנכון להוסיף כי התובע צירף לסיכומיו כתבה מהזמן האחרון, בה נכתב כי יורשי אגיאר, שבינתיים הוכרז על מותו, פנו לביהמ"ש על מנת שיוסבר להם ע"י המנהלים שמונו, מדוע נטלו לכיסם כ-15 מיליון דולר. צחוק הגורל כי אותם עותרים, משפחת אגיאר, אשר התנגדו נמרצות למינויו של התובע לתפקיד זה, וביקשו כי ימונו עורכי דין מטעמם, מוצאים עצמם עתה, לטענתם, בחסרון כיס של סכום אסטרונומי, בגין אותם מנהלים שמינויים התבקש.

5.חרף העובדה שהנני פטורה מהנמקה מצאתי לציין בקצרה את הדברים הבאים:

• בכל הנוגע לתצהיר הנתבע 2, לגביו נטען כי הוצהרו שם הצהרות שקריות וכי מטרתו לא היתה לצורך הליכים משפטים אלא כחלק ממזימה שקשרו הנתבעים על מנת למנוע מהתובע כי יתמנה כאפוטרופוס לנכסי אגיאר:

  בתביעות הדדיות שהתנהלו בין הנתבע 2 למעסיקיו נקבע (על פסק הדין תלוי ועומד ערעור) כי הכתוב שם אינו מהווה הוצאת לשון הרע, ו"למעלה מן הדרוש, אפילו היינו משתכנעים כי מדובר בפרסום אסור של לשון הרע, הדברים חוסים תחת ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.

  מכל האמור מתבקשת המסקנה, כי כלל אין מדובר "בפרסום" כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, שכן מדובר בתצהיר שניתן ע"י הנתבע ואשר אמור היה להיות מוגש במסגרת הליך משפטי. לפיכך, המדובר בפרסום מותר המוגן על פי חוק איסור לשון הרע, כאמור בסעיף 13(5) לחוק. בע"פ 364/73 שלמה זיידמן נקבע כי הגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע משתרעת על צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פנייה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט, ועל כן אנו סבורים כי ההגנה הקבועה בסעיף 13(5) לחוק, יפה לעניינינו." (סע"ש 31500-11-12). הנני מאמצת קביעה זו.

• כך גם לגבי הפניות של הנתבע 1 למכותבים השונים, במהלך ההליך המשפטי, לעו"ד פנזה האמריקני, ולאפוטרופוס הכללי.

• שונים הדברים באשר לפרסום הכתבה מפי הנתבע 1. הואיל ושוכנעתי בנכונות גרסתו של התובע, הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לו סכום של 65,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק. בנוסף, ישלם הנתבע את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 8,000 ₪.