פלוני נ' מדינת ישראל

פתח דבר

1. לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בעת שנפל ונחבל בחצר בית הספר, ביום 4.11.14, בהיותו כבן 6 שנים, תלמיד כיתה א'.

על פי הנטען בכתב התביעה, התעוררה קטטה בין ילדים, וכתוצאה מכך נדחף התובע, נפל ונחבל ברגלו.

2.התובע הגיש תביעתו נגד מדינת ישראל, כמי שאחראית על מעשיהם ומחדליהם של מורי בית הספר. על פי טענת התובע, התאונה התרחשה בשל העדר השגחה מספקת על ילדי בית הספר, ואי מניעת הקטטה שבעטיה נפל ונחבל התובע.

הנתבעת אינה חולקת על כך, שהתובע נחבל בתחומי בית הספר, בתום יום הלימודים; אלא שלטענתה, התובע לא נדחף כתוצאה מקטטה, אלא נפל בדרכו להסעה, ללא סיבה מיוחדת, או משום שדרך על שרוכי נעליו, ובנסיבות שאינן מקימות אחריות בנזיקין.

3.התובע סבל משבר בירך. על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, פרופ' מרק אידלמן, השבר התאחה בעמדה אנטומית, מבלי שנותרה לתובע נכות אורתופדית. המומחה קבע, כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 5%, בגין צלקת מכערת בחלק הפנימי של הירך.

4.לאור המחלוקת בין הצדדים נקבע התיק לשמיעת ראיות. מטעם התובע העידו הוא עצמו, אביו, מנהל בית הספר ותלמיד שהיה עד לנפילה. מטעם הנתבעת העידו מחנכת הכיתה וחוקר.

לאחר שמיעת הראיות סיכמו הצדדים את טענותיהם.

שאלת האחריות – דיון והכרעה בטענות הצדדים

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את עדות התובע, כי נפל ונחבל בשל כך שנדחף על ידי ילדים, תוך כדי יציאתו מבית הספר לכיוון ההסעה, בסוף יום הלימודים.

6.התובע העיד בבית המשפט בעדות ראשית, וכך תאר את האירוע: