ת"א 50979-05-11 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' פולק

הבקשה ותמצית טענות הצדדים

1.לתיאור התביעה אני מפנה להחלטתי מיום 29.1.14.

בקצרה אומר, כי התביעה נגד הנתבע, שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, היא בגין ערבות שנתן להלוואות שנטלה חברה הקשורה אליו, וכי הנתבע טוען כי ערבותו לא ניתנה לאותן הלוואות ספציפיות אלא להלוואות אחרות וכי מכל מקום הוא הופטר על ידי התובע מערבותו בנסיבות שפורטו בבקשתו למתן רשות להגן.

כן טען הנתבע לכך, שהתובע לא המציא לו מסמכים הדרושים להגנתו.

בית המשפט נעתר לבקשת הנתבע למתן רשות להגן.

בהתאם להחלטה

מאוחרת יותר, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, ונקבע מועד להוכחות: 8.9.14.

2.בבקשה זו מבקש הנתבע להזמין לעדות עובדת של התובע, גב' רחל נאמן.

גב' נאמן חתמה בשם התובע על תצהיר גילוי מסמכים שניתן במסגרת תביעה זו, וחתימתה מופיעה גם על מספר מסמכים הקשורים לחשבון הנדון ולתביעה.

התובע לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה.

הנתבע מבקש לחקור את גב' נאמן אודות מסמכים שלטענתו לא נמסרו לו, וכן על נסיבות חתימת המסמכים שחתימתה מופיעה עליהן.

3.התובע מתנגד לבקשה, מהנימוקים הבאים: א. קדם המשפט הסתיים ולא ניתן להגיש בקשות נוספות; ב. ב"כ הנתבע ביקש בעבר לזמן את גב' נאמן לחקירה על תצהירה, אך חזר בו (פרוטוקול מיום 12.3.13); ג. אין רלבנטיות לעדות זו, שכן גב' נאמן חתמה על תצהיר גילוי המסמכים כ"רפרנטית" המטפלת בתיק, אך היא לא היתה קשורה למתן האשראי וההלוואות, לפתיחת החשבון וכו'; ד. לא צורף תצהיר לבקשה.

דיון והכרעה

4.הכלל המרכזי לדיון בבקשה לזימון עד הוא הרלבנטיות של העדות המבוקשת לענין הנדון בתביעה – סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (וראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, להלן – גורן, עמ' 577-578).

מבחינה זו נראה שיתכן ועדותה תהיה רלבנטית לאחת הטענות שהועלו בבקשת הרשות להגן, ושניתנה לגביה רשות להגן (ראו התייחסותה המפורשת של כב' הרשמת אביגיל כהן בהחלטתה מיום 6.9.12): אי גילוי או אי המצאת מסמכים הדרושים לנתבע לצורך הגנתו.

אין בכך שגב' נאמן חתמה על תצהיר גילוי המסמכים במסגרת תפקיד זה או אחר, כדי לפטור אותה מחקירה על תצהירה, שעה שזה ניתן מטעמו של התובע.