Almin Corporate Insurance N.V. and/or Allianz global corporate & specialty ואח' נ' חברת נמל אשדוד בע"מ ואח'

1.על המדוכה השאלה האם חברת ביטוח זרה המבטחת בביטוח ימי רשאית להגיש תביעת שיבוב בישראל?

ברקע הדברים תביעת שיבוב שהגישו התובעות, חברות ביטוח זרות בגין נזקי מטען המיועד לייצוא שבוטח על ידן ואשר, על פי הנטען בכתב התביעה, ניזוק בשריפה שפרצה בעת שאוחסן בנמל אשדוד.

2.בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 9.12.2016, טענו הנתבעות והצדדים השלישיים כי התובעות אינן רשאיות להמשיך בתביעתן מהטעם שחברות ביטוח זרות אינן רשאיות להגיש תביעת שיבוב בישראל, והפנו לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי במסגרת ת"א (מחוזי-מרכז) 53025-11-14 VIG-Vienna Insurance Group נ' רשות ניקוז הנחלים שרון (13.10.2015) (להלן: "פסק הדין בעניין VIG")). קדמה לכך הודעה שהוגשה על ידי צד ג'2 לפיה דין התביעה להימחק מאותו הטעם.

ערעור שהוגש על פסק הדין בעניין VIG לבית המשפט העליון נדחה (ע"א 8044/15 Insurance Group VIG נ' רשות ניקוז הנחלים שרון (23.1.2017), והתובעות הגישו "הבהרה בהתאם להחלטת בית משפט" במסגרתה פרסו באופן מפורט עמדתן הבהירו כי לדידן אין כל מניעה להמשיך בתביעה במתכונתה. לחלופין ומטעמי זהירות התבקש כי ככל שתקבע כי יש מניעה להמשך התביעה במתכונתה, יתאפשר לתובעות לתקן את התביעה לצורך הוספת המבוטח כתובע נוסף, באופן שיתווסף כתובע ו/או יחליף את התובעות תוך התחייבותו להעברת פירות פסק הדין לתובעות.

3.אופן זה של פניית התובעות לבית המשפט אינו מוכר. דרך המלך היא הגשת בקשה לבית המשפט שסעד מבוקש בצדה, וכך גם נקבע בהחלטת בית המשפט בפרוטוקול הדיון מיום 29.12.2016 שעל התובעות לעשות. עם זאת, משמדובר בשאלה משפטית שיש בה להשליך על המשך ההליכים בתיק, הודעת "ההבהרה" הועברה על פי החלטתי מיום 9.7.2017 לתגובת הנתבעים. הוגשה תגובה מטעם הנתבעים 1, 3 ו-4. הנתבעת 2 לא הגיבה לבקשה, התובעות הגישו תשובה ואני נדרשת להחלטה.

תמצית טענות הצדדים

4.התובעות טוענות לזכותן לתבוע תביעת שיבוב על פי הדין האנגלי וסעיף 79 לחוק הביטוח הימי האנגלי (Marine Insurance Act 1906) מכוחו, החל על פי הפוליסה. דין זה, לטענת התובעות אין צורך להוכיח, וככל שיידרש יובא מומחה להוכחתו.

עוד טוענות התובעות כי גם הדין הישראלי מאפשר לתובעות את זכות שיבוב, לאור כך שמדובר בביטוח ימי אותו החריג המחוקק מיתר ענפי הביטוח ואשר לא חל עליו פסק הדין בעניין VIG. שכן, פסק הדין עניינו בביטוח שאינו ימי בהסתמך על הדין הישראלי, השונה ממקרה זה שעניינו ביטוח ימי עליו חל הדין האנגלי. לטענת התובעות מניעת זכות השיבוב בישראל מחברה זרה, עומד בניגוד לקביעת המחוקק אשר הקנה את זכות השיבוב הביטוחי בביטוח ימי ואווירי מפורשות בסעיף 72 (א)(2) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 יפגע בסחר הבינלאומי ובחופש החוזים, ויגרום לייקור הפוליסות ולהעלאת מחירי היצוא והיבוא.

לחלופין נטען כי, ככל שייקבע כי קיימת מניעה מהתובעות להמשיך בתביעתן במתכונת זו, מטעמי זהירות יש לאפשר לתובעות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה לצורך הוספת המבוטח כתובע נוסף תוך התחייבותו כלפי התובעות כי פירות פסק הדין יועברו לתובעות.

5.הנתבעות טוענות מנגד כי עמדת התובעות נוגד את הדין ואת מטרות חוק הפיקוח שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפיקוח"). קבלת עמדה זו תאפשר לטענת הנתבעות למבטחים ללא רישיון ושאינם מתאימים לבצע ביטוחים לתבוע שיבוב, וזאת ללא שמוטלות עליהן חובות כלשהן המגינות על הציבור וכי יש בכך לגרום לחוסר סימטריה ואפליה מול מבטחים שקיבלו רישיונות כדין. הנתבעות טוענות כי אותה תכלית חקיקתית שהביאה לקביעות פסק הדין בעניין VIG לפיה אין למבטח זר שלא קיבל רישיון בישראל זכות שיבוב בישראל, חלה גם בביטוח ימי וחזקה על המחוקק שהיה מחריג במפורש סוגי ביטוחים בהתייחס לחובת הרישיון בחוק הפיקוח, לו סבר שיש להחריגם.