נרוש נ' דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ

הצדדים ומסגרת המחלוקת

1. ביום 28.5.2017 התקשרו הצדדים בהסכם לפיו רכשה התובעת מהנתבעת דירה בפרויקט מגורים שהקימה הנתבעת. המועד החוזי למסירה נקבע ליום 28.11.2019 - 30 חודשים ממועד חתימת ההסכם.

2. בין הצדדים התגלעה מחלוקת סביב מצב הדירה והאם היא ראויה למגורים ולמסירה, והתובעת פתחה בהליך משפטי נגד הנתבעת שצומצם בהמשך לסוגיית ליקויי הרטיבות והאיטום שנמצאו ומהו המועד למסירת הדירה.

3. בפסק הדין שניתן ביום 30.8.2022 נקבע, בין היתר, שבינואר 2020 (המועד בו ביקשה הנתבעת למסור את הדירה) הדירה לא הייתה ראויה למגורים בשל ליקויי איטום ורטיבות, והתובעת הייתה זכאית שלא ליטול חזקה עד לתיקונם וביצוע בדיקת הצפה תקינה - ולמעשה עד למועד המסירה בפועל, ביום 8.11.2020 (ה"פ (שלום י-ם) 54469-02-20נטליה נרוש נ' דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ, 30.8.2022‏; להלן: "פסק הדין הקודם")‏.

4. כעת מבקשת התובעת לפסוק לה פיצוי כספי בשל האיחור במסירת הדירה וכן פיצוי בשל עוגמת נפש ופיצוי עונשי בגין התנהלות הנתבעת בהליך הקודם וטענת התובעת למרמה מצד הנתבעת, לסירובה לתקן את ליקוי האיטום שנמצא ולניסיונה לכפות מסירה על אף הליקוי האמור.

5. הנתבעת דוחה את טענות התובעת, טוענת שתחשיב מועד האיחור שהציגה התובעת הוא שגוי, וכן שדרישת הפיצוי הנוספת היא בגדר כפל פיצוי וממילא כבר נדחתה בפסק הדין הקודם.

    

   מועד המסירה הקובע

6. בפסק הדין הקודם ליווה בית המשפט את הצדדים בהליך הטיפול בליקויי הרטיבות והאיטום, שמע ראיות, קיבל חוות דעת מומחה ומינה מפקח מטעמו שליווה את התיקונים ואישר את השלמתם ואת מועד המסירה הסופי בפועל.

7. גם לאחר מסירת הדירה המשיך ההליך הקודם בפני בית המשפט שם, הצדדים העלו את טענותיהם לעניין מועד המסירה הראוי ופסק דין מנומק ניתן ביום 30.8.2022, בחלוף כל מועד לו טוענת התובעת כיום וכאשר התובעת כבר התגוררה בדירה זמן מה.

8. קביעת פסק הדין הקודם היא מעשה בי-דין בין הצדדים ביחס למועד המסירה.