ת"א 5089-09-13 נחום ואח' נ' כהן

1.בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 19/11/15 במסגרתה סקרתי את ההליכים שנוהלו בפני הערכאות השונות, במהלכם נידונו טענות התובעים לעניין רמיה ורשלנות של הנתבע, סברתי כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף בגין מעשה בית דין להתקבל. עם זאת אפשרתי לתובעים (שאינם מיוצגים) להשלים טיעון.

2.בניגוד לטענת התובעים במסגרת התגובה העומדת לפניי כעת, אין לי אלא לחזור על הקביעה מיום 19/11/15 לפיה כל הטענות המועלות על ידם בכתב התביעה, וכן בכתב התביעה המתוקן, מהוות חזרה על אותן טענות שהועלו בעבר, במסגרת ההליכים בין הצדדים, נידונו, הוכרעו ונדחו, על ידי הערכאות השונות (לרבות בית המשפט העליון ).

אשוב ואומר כי, העילות בגינן הוגש כתב התביעה בתיק זה, זהות לעילות התביעה בגינן הוגשו התביעות הקודמות ולסעדים שנתבעו במסגרתן, עילות שנידונו הן על ידי בית המשפט השלום (בת.א. 6388-08) ,הן על ידי בית המשפט המחוזי הנכבד (53461-08-10), והן על ידי בית המשפט העליון הנכבד (ע"א 7034/12) שדן בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הכל- כמפורט בהחלטתי מיום 19/11/15.

3.כך גם טענת התובעים לעניין תשלום סך של 20,000 ₪ עוד בטרם הוסמך הנתבע כעורך דין, נידונה והכרעה עוד בפסק הבורר (כתוארו דאז) עו"ד אורי גולדקורן, ולמעשה, אני סבורה כי אין בכתב התביעה הנוכחי, כל חידוש שיש בו כדי להצדיק ניהול ההליך שלפניי.

מדובר באותן עילות, המצמיחות סעדים זהים.

4.לא הוגשה בקשה לפיצול סעדים ופסק הדין ניתן לאחר דיון מעמיק בטענות התובעים, ולו מטעם זה בלבד ניתן היה לדחות תביעה זו (ע"א 4666/99 צברי נ' מסוארי, פ"ד מה(1)177- לעניין הגשת הבקשה אף בשלב הסיכומים).

5.אוסיף ואומר כי ניתן היה לדחות תובענה זו על הסף מכח סמכותו הטבועה של בית המשפט, גם מהטעם שהתובעים עושים שימוש לרעה בהליכי בית המשפט. ודוק, במסגרת ישיבת קדם משפט מיום 18.11.2015, נוהל דיון שנערך כשעה, במסגרתו הובהר לתובעים, כי כל העילות המופיעות בתביעתם נשוא תיק זה, עמדו לעיון הערכאות השונות, נידונו והוכרעו, ולאחר שהתברר כי במסגרת התביעה הנוכחית אין כל עילה שטרם נידונה והוכרעה, הוצע לתובעים לחזור בהם מתביעתם ללא חיוב להוצאות (באדיבות הנתבע), אלא שהתובעים בחרו להמשיך בהליך זה, הגם שאין בו כל חידוש כמפורט בהרחבה בהחלטה מיום 19/11/15.

6.לאור האמור לעיל, בהתאם לתקנות ולהלכה הקובעת כי התובע אינו רשאי להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, הנני מורה על דחית התובענה מכח "מעשה בי-דין" (וראו לעניין זה ע"א 165/76 רשות הפיתוח נ' עזאם, פ"ד לא(1) 253).