ת"א 50875-11-14 א' ואח' נ' משרד הבריאות

בפניי בקשה להוצאת חוות דעת רפואית מטעם המשיבים מתיק ביהמ"ש, וכן בקשה לסילוק תביעת המשיבים על הסף.

רקע בתמצית:

המשיבים הגישו כתב תביעה, במסגרתו הם טוענים כי נגרמו למשיבה 1 (להלן: "גל") נזקי גוף לאחר קבלת חיסיון וזאת עקב רשלנותה של המבקשת, כפי המפורט בכתב התביעה.

נטען, כי גל סובלת מפגיעה מוחית אשר למעשה מקורה בחיסון שקיבלה בהיותה תינוקת.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר אריה אבני, (להלן: "חוות הדעת") מומחה בכירורגיה כללית, אשר חיווה דעתו, בין היתר על נזקי החיסונים באופן כללי, תוך שהוא קובע כי " אין ספק שהחיסון שקיבלה גל הוא שגרם לנכותה". בהערכת הנכות התבסס ד"ר אבני גם על חומר רפואי רלוונטי ומחקרים, כמפורט שם.

טענות הצדדים בתמצית:

לטענת המבקשת, יש להוציא את חוות הדעת מתיק ביהמ"ש מאחר שלא ניתנה ע"י מומחה רפואי בתחום הרלוונטי הנדרש, קרי לדידה נוירולוגית ילדים. מכאן ובהעדרה של חוות דעת לא קמה עילת תביעה ויש לסלק התביעה על הסף.

עוד נטען כי בהתאם להוראות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"), טענות שברפואה חייבות להיתמך בחוות דעת מתאימה ואין להסתפק בחוות דעת ד"ר אבני, שאינו בעל המומחיות הנדרשת להוכחת טענות המשיבים.

מנגד טוענים המשיבים כי אין לסלק בשלב כה מוקדם את התביעה על הסף שכן המדובר בסעד דרסטי. עוד נטען כי צורפה תעודת רופא, כפי שנדרש בתקנות, בהן לא נאמר דבר על כך שרופא צריך להיות בעל התמחות ספציפית בתחום מסוים.

עוד טוענים המשיבים כי נעשו מאמצים רבים להשיג חוות דעת של מומחים, אך ללא הצלחה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, בחנתי את מכלול טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינה של הבקשה, על שני חלקיה, להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן:

אקדים ואומר כי לא מצאתי מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, שכן מדובר בסעד דרסטי שאין הצדקה להפעילו בנסיבות אלו.

ככלל, בית משפט לא יסלק תביעה על הסף מחמת העדר עילה, אלא במקרים נדירים "בהם התביעה על פניה, אינה מגלה ולו צל של עילה". על מנת שתתקבל בקשה למחיקתה על הסף של תביעה על המבקשת לשכנע, כי אין אפשרות, ולו קלושה, שהתובעת תזכה בסעד לו עתרה. (ראה: רע"א 10091/02 Siemens Aktiengesellschaft נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (14.3.04).

בהקשר זה נפסק כי ..."בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחמת חוסר עילה... חייב בית המשפט לנקוט משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את ענינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; ולפיכך מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 387 (מהדורה שביעית 1995)..." (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה ואח' , (29.12.14) וגם ע"א 2452/01 דרור אורן נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (9.10.03). (ההדגשות מכאן ואילך אינן במקור- ז.ה).