ת"א 50853-02-13 אלזון ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל חיפה

1. מ- 25.01.16 (עת מונה המומחה) ועד היום חלפו "רק" ארבעה וחצי חודשים. אין מדובר במי שהפרוטה אינה בכיסו, וגם בשים לב לקושי טכני זה או אחר המאפיין לעתים התנהלות גוף גדול, אין הצדקה שהנתבעת לא השכילה עד כה לשלם למומחה את חלקה בשכרו.

2. ניתנת לנתבעת הזדמנות אחרונה מתוך עדיפות הבירור שלגוף הענין. אולם מעבר לכך לא תבוא עוד התחשבות, ולו במחיר מתן פסק דין לרעת הנתבעת,על יסוד התביעה ושלא לגופו של ענין, מכוח תקנה 131(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

ביחס לשיקולים החלים כאן, משחקת זהות הנתבעת בשני כיוונים נוגדים: מחד, חשוב שלא ישלם הציבור מחיר התנהלות הנתבעת, שכן בכספי ציבור עסקינן; מאידך יש חשיבות לעמידה בפרק זמן סביר בהנחיות ביהמ"ש (בשים לב לזהות הנתבעת - החשיבות שיש לייחס לשיקול אחרון זה אינה מבוטלת). אין מדובר במטלה דיונית כבדה ומורכבת אלא בענין טכני שהיה צריך לבוא משכבר לסיומו, ולא ראוי להעסיק ביהמ"ש במעקבים ביחס אליו.

החלטה זו כבר מאזנת בין השיקולים החלים. לפיכך אם ימחק כתב ההגנה וינתן פסק דין - לא אבטלו לאחר מכן (גם אם תבאנה בקשות שתפרטנה שלא היתה כוונה לזלזל בהחלטות שיפוטיות, שולם למומחה זמן קצר לאחר מחיקת ההגנה, נשמעו הרי ראיות, ועוד כהנא וכהנא נימוקים שעשויים להיות נכבדים. הנימוקים כבר שוקללו בהחלטה זו על דרך מתן ארכה נוספת - אך ארכה אחרונה).

3. ככל שלא אקבל הודעה של ב"כ הנתבעת עד 21.7.16 כי שילמה למומחה ויידעה אותו בדבר העברת חלקה בשכרו – עשוי שאמחק כתב ההגנה של הנתבעת וינתן פסק דין על יסוד התביעה.

מאידך גיסא- על התובעים להמנע מבקשות למתן פסק דין מן הטעם של אי תשלום למומחה. פסה"ד, ככל שינתן - ינתן לפי לו"ז ביהמ"ש.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ו, 13 יוני 2016, בהעדר הצדדים.