סרוסי נ' סינווני ואח'

לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה.

התביעה הוגשה ביום 24.11.2014, בגין שני אירועים שסוּוגו בכתב התביעה כ"תאונות דרכים": אירוע ראשון מיום 25.11.2007, ואירוע שני מיום 27.12.2007. התביעה הוגשה נגד הנתבע 1, אשר לפי האמור בכתב התביעה הוא בעל הרכב הפוגע בתאונה הראשונה ומי שבעת התאונה גם עשה בו שימוש; נגד הנתבעת 2, המעבידה של התובע ובעלת הרכב הפוגע בתאונה השנייה; וכן נגד קרנית, זאת משום שלדברי התובע, ניסיונותיו לקבל מהנתבעים 1 ו- 2 פרטים לגבי הביטוח – עלו בתוהו.

ביום 29.9.2015 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה. בבקשה הוסבר, כי מכתב ההגנה שהגיש הנתבע 1 וממכתב שקיבל התובע מקרנית, עולה כי הכלים שמהם נפגע התובע בתאונות הנדונות אינם באים בגדר "רכב מנועי" כמשמעות הביטוי בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), ולכן האירועים אינם נחשבים "תאונות דרכים" לפי החוק. על כן, התובע עתר להתיר לו לתקן את כתב התביעה באופן שיתווסף "ראש נזק נוסף לתביעות, ראש נזק חילופי על פי פקודת הנזיקין".

בהמשך, ביקש התובע למחוק את קרנית מכתב התביעה, זאת מהטעם שצוין לעיל, לאמור: כי לא מדובר ב"כלי רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים.

הנתבע 1 הודיע על התנגדותו לתיקון כתב התביעה, בין היתר נוכח התיישנות העילה לפי פקודת הנזיקין. הנתבעת 2 הצטרפה לעמדה זו (אף שתחילה הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט).

ביום 8.2.2016 התקיים דיון ובו השמיעו הצדדים את טענותיהם בסוגיה שעל הפרק והתובע אף נחקר על התצהיר שמסר. יצוין, כי בדיון הובהר וחוּדד כי התובע אינו מבקש לטעון עוד לעילה לפי חוק הפיצויים, אלא הוא חפץ לבסס את תביעתו אך ורק על פקודת הנזיקין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הנסיבות של המקרה, לצערי אין בידי להתיר את תיקון כתב התביעה.

כידוע, על אף הגישה הליברלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות – בפרט כשמדובר בשלבים דיוניים מוקדמים יחסית – הרי שלא מדובר בגבול פרוץ לחלוטין, ויש מקרים שבהם לא יוּתר תיקון כתב תביעה. אחד המקרים הללו הוא כאשר מתן רשות לתיקון כתב התביעה יש בו כדי לשלול מן הנתבע הגנה שיכולה הייתה לעמוד לו, אילו התביעה המקורית הייתה מוגשת לראשונה בעת הגשת בקשת התיקון. לפיכך, במקום שבו תיקון כתב התביעה משמעו הוספת עילה חדשה שלא נכללה בכתב התביעה המקורי, והעילה התיישנה בינתיים – לא יתאפשר תיקון כתב התביעה (ראו למשל ע"א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 (1980)).

בענייננו, כתב התביעה המקורי הוגש ביום 24.11.2014, "רגע לפני" שחלפו שבע שנים ממועד התאונות (25.11.2007 ו- 17.12.2007). לעומת זאת, הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה ביום 29.9.2015, לאחר חלוף תקופת ההתיישנות של שבע שנים. התיקון המבוקש הוא המרת עילת התביעה שעליה הושתת כתב התביעה המקורי – עילה מכוח חוק הפיצויים – בעילה מכוח פקודת הנזיקין. התובע טוען כי השינוי המבוקש "אינו דרמטי", וכי במקום שבו רכיבי היסוד של העילה המקורית לא השתנו, אין למנוע את תיקון כתב התביעה. אולם, חוששני כי השינוי שבו מדובר כאן הוא מהותי, ואין עסקינן רק בהוספת "ראש נזק חילופי לפי פקודת הנזיקין", כלשון הבקשה.