ת"א 50739-04-13 הורוביץ נ' ליבשטיין ואח'

התביעה

1.התובע עותר לחיובים של הנתבעים בהחזר הלוואה שנתן בסך של 232,000 ₪, קרן, בצירוף ריבית בנקאית בסך 15,410 ₪ מחושבת עד למועד הפירעון שסוכם ובצירוף ריבית פיגורים בסך של 34,637 ₪ מחושבת עד למועד הגשת התביעה. כן נתבע סך של 5,800 ₪ עבור עמלת עריכת מסמכים בנקאיים. סכום התביעה הכולל הינו 287,847 ₪.

2.ההלוואה ניתנה, עפ"י הנטען כדלקמן:

סך של 20,000 ₪ ביום 6.4.11 בהמחאה לפקודת הנתבעת

סך של 12,000 ₪ ביום 1.5.11 בהמחאה לפקודת הנתבעת

סך של 68,000 ₪ בהעברה בנקאית מיום 1.12.11 לחשבון הבנק של הנתבעת

סך של 62,000 ₪ בהעברה בנקאית מיום 5.12.11 לחשבון הבנק של הנתבעת

סך של 40,000 ₪ ביום 6.12.11 בהמחאה לפקודת הנתבעת

סך של 10,000 ₪ בהעברה בנקאית מיום 8.12.11 לחשבון הבנק של הנתבעת

סך של 10,000 ₪ בהעברה בנקאית מיום 4.1.12 לחשבון הבנק של הנתבעת

סך של 10,000 ₪ בהעברה בנקאית מיום 9.1.12 לחשבון הבנק של הנתבעת

סה"כ 232,000 ₪.

3.להחזר הסך של 20,000 ₪ מסר הנתבע לתובע המחאה של בנק אמריקאי ע"ס 9,500 ₪ דולר ששוויה בש"ח לאותה עת היה 32,000 ₪. לצורך איזון הסכומים מסר התובע לנתבע שיק נוסף ע"ס 12,000 ש"ח. ההמחאה שמסר הנתבע לא כובדה הואיל והחשבון בבנק נסגר. הנתבע סיפר לתובע כי הוא פועל למימוש רכבי אספנות מסוג רולס רויס ומהתמורה יפרע את החוב.

בהמשך טען הנתבע כי זקוק לסכומי כסף נוספים כדי לשחרר את הרכבים מהמכס והתובע נעתר והעביר את כל הסכומים הנוספים שפורטו לעיל. (ראה המיילים נספח ג1).

סוכם על החזר ההלוואה תוך 6 חודשים כלומר עד 9.7.12 בצירוף ריבית מקובלת בבל"ל (ראה נספחים 13 ו-14). כבטחון להלוואה התחייב הנתבע לשעבד לטובת התובע את אחד הרכבים (נספח 15). בדיעבד התברר לתובע כי טרם משלוח נספח 15, כבר ביום 28.7.11 התחייב הנתבע לזידנברג יאן וייפה את כוחו למכור את הרכב ומהתמורה להפחית מחובו ליאן.