- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 50723-07-14 כ.צ.ט. בע"מ ואח' נ' פרודוור ישראל בע"מ ואח'
|
ת"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
50723-07-14
16.1.2017 |
|
בפני השופטת: אסתר נחליאלי חיאט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: כ.צ.ט בע"מ |
נתבעים : 1. פרודוור ישראל בע"מ 2. Paodware SA |
| החלטה | |
|
עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה וראיתי לקבל את בקשת הנתבעת 3 על שני חלקיה.
לאחר שעיינתי בתצהירי גילוי המסמכים שצורפו לעמדת התובעת אני בדיעה שבקשת הנתבעת 3 לקבל מאת התובעת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי שיכלול התייחסות המצהיר מטעמה לבקשות הספציפיות של הנתבעת 3 תוך איזכור המסמכים הרלוונטיים לכל אחת מבקשות הנתבעת 3 ולא יסתפק בהפנייה כללית למסמכים הרבים שנזכרו בתצהירי גילוי המסמכים.
מטרת הגילוי היא "חתירה לחקר האמת" ומחייבת "הגינות דיונית" (רע"א 8181/15 אריה את עופר נ' בנק המזרחי (31.1.16)) ומשכך מצאתי כי יש מקום לבקשת הנתבעת 3 לקבל גילוי מסמכים מסודר בהתאם לבקשתה, גילוי שהמעיין בו יבין אילו מבין המסמכים הרבים מתייחסים לבקשותיו; הגינות דיונית זו מתיישבת גם עם האמור בתקנות סדר הדין האזרחי.
גם את הבקשה לגילוי הרשיונות ראיתי לקבל וזאת בהתאם להלכות בית המשפט העליון המושרשות היטב ותחת דברי שלי ראיתי לצטט מדברי כבוד השופט סולברג שחזר על ההלכה כי "ערך גילוי האמת ועקרון הגילוי והחשיפה של חומר רלבנטי הם אפוא הכלל במשפט, ומניעת הגילוי היא החריג... על פי גישה זו, מבקש הגילוי אינו צריך להוכיח רלבנטיות ודאית של המסמך, אלא די בכך שיצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך..." (רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך (24.1.16)) וברע"א 8181/15 הנ"ל התייחס כבוד השופט סולברג למשמעות תנאי הרלוונטיות באמרו כי התנאי "יפורש באופן ליברלי, מתוך הכרה בכך שנקודת המוצא היא גילוי מרבי... די בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך, על מנת לצלוח תנאי סף זה...".
אימוץ של הדברים הללו מביא למסקנה כי יש לגלות את הרשיונות, שכן הם נזכרים אפילו בכתב הטענות של התובעת, כך גם יש התייחסות בכתבי הטענות האחרים והתרשמתי מההסברים שניתנו בבקשת הנתבעת 3 בדבר הרלוונטיות של גילוי הרשיונות, ולו לכאורה באופן ש"את תנאי הסף" של הרלוונטיות צלחה הנתבעת 3.
נכון הוא כי הזכות לגילוי אינה זכות מוחלטת והיא "עשויה לסגת מפני זכויות מוגנות אחרות... אחד הפרמטרים הרלבנטיים הוא מידת ההכבדה על הצד האחר..." (רע"א 7586/15 הנ"ל), ואולם בענייננו והגם שהתובעת טענה כי גילוי הרשיונות מהווה הכבדה הרי לא שוכנעתי בדבר ההכבדה בהעדר תשתית עובדתית להכבדה הנטענת.
לאור האמור, אני מורה לתובעת להשלים את הגילוי תוך 30 ימים.
ת.פ. למעקב ליום 19.2.17.
ככל שלא תהינה כל בקשות במועד הת.פ. – תנתן החלטה להגשת תצהירי עדות ראשית.
הוצאות הבקשה – בסוף הדיון ככל שאתבקש להתייחס לכך.
ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ז, 16 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
