ת"א 50662-09-14 בוסקילה נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע''מ ואח'

1.לפניי בקשת התובע שלא להתיר לנתבעות משלוח שאלות הבהרה מזה ובקשת הנתבעות למשלוח שאלות הבהרה מזה.

בהתאם להחלטה מיום 30.4.15, צד המבקש לשלוח שאלות הבהרה ימציאן לבית המשפט ולצד שכנגד תוך 15 יום מיום קבלת חוות דעת המומחה והצד השני יגיב תוך 15 יום לאחר מכן. העדר תגובה יחשב כהסכמה.

חוות דעת המומחה התקבלה בתיק בית המשפט ביום 26.7.15.

ביום 4.8.15 שלחו הנתבעות שאלות הבהרה ישירות למומחה ובו ביום הגיש התובע בקשה שלא להתיר את משלוחן מאחר והנתבעות לא פנו תחילה לבית המשפט.

ביום 5.8.15, הגיבו הנתבעות לבקשת התובע ובד בבד הגישו בקשה למשלוח שאלות הבהרה.

בין לבין, ביום 27.7.15, ניתנה הוריה על הגשת תחשיבי נזק ונקבעה ישיבת קדם משפט ביום 22.12.15.

אכן, הנתבעות כשלו מלהגיש בקשה תחילה, אך הבקשה הוגשה בתוך פרק הזמן שנקצב בהחלטה מיום 30.4.15. כך גם, אכן ניתנו לתובע 45 יום להגשת תחשיבי נזק וזאת מעבר לפגרה ובהתאמה, נקבעה תזכורת פנימית ביום 29.11.15.

בנסיבות אלה, ניתן וצריך לאפשר את בחינה הבקשה לגופא.

2.מחד גיסא, מצווים אנו בליברליות בכל הנוגע למשלוח שאלות הבהרה (ראו: בר"ע (י-ם) 818/09, הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים נ' חדד (2009)).

מאידך גיסא, עם כל הרצון לחסוך בחקירות ולייעל, יש לשאול רק שאלות רלבנטיות שמטרתן הבהרת חוות הדעת ו-"בית המשפט גם לא יתיר שאלות בעלות אופי קנטרני, טורדני או שמטרתן 'שיג-ושיח' וניגוח חוות הדעת המומחה, אפילו ניתן לעשות זאת במסגרת חקירת המומחה בבית המשפט" (ראו: ת.א. (י-ם) 939/94, עודה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (1996)), בפרט משלא מובאים בפני המומחה מידע או נתונים נוספים ספציפיים אליהם מבקשים להסב את תשומת ליבו (והשוו: רע"א 1017/01, אלבטרוניקס בע"מ נ' בר (2001)).

ודוק: הלכה היא כי זימון המומחה לחקירה אינה מותנית בהפניית שאלות הבהרה תחילה, אך אין להקיש מכך כי כל שאלה ראויה היא במסגרת שאלות ההבהרה.

(וראו גם: ת.א. (נצרת) 1175/04, לוי נגד מדינת ישראל (2006); בש"א (י-ם) 4215/07, ההסתדרות המדיצינית הדסה נ' גודניאן (2007); ובהשוואה: ספרו של א. ריבלין "תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים", מהדורה רביעית תשע"ב-2011, עמוד 707).