ת"א 50641-10-13 ביטון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
50641-10-13
8.12.2014
בפני השופטת:
ריבה שרון

- נגד -
מבקש- התובע :
מימון ביטון
הנתבעת :
מנורה חברה לביטוח בע"מ
החלטה
 

 

במענה לשאלת ב"כ התובע, להלן הבהרה:

התיק הובא בפני בח' נובמבר במסגרת ת.פ. עקב תקלה, לא ראיתי כי בח' ספטמבר נשלחה הצעה וכי ממתינים לה. נזעקתי לנוכח "עיכוב" שמסתבר שלא היה וכתבתי הצעה, שבדיעבד מסתבר כי הייתה מיותרת.

לצורך ההצעה הנ"ל, נעזרתי באותו בסיס של תרשומת נתונים שערכתי בעבר, ונשמרה בתיק, אלא שלא הייתי ערה לכך שכבר עשיתי בה שימוש לצורך משלוח הצעה בכתב.

מכל מקום- למעשה אין שוני בין השתיים. לאחר שבדקתי את הנתונים שבתרשומת אחד לאחד, מצאתי כי לצורך ההצעה כפי שנשלחה לאחרונה- נעשתה על ידי טעות חישוב בעת ניכוי תקבולי המל"ל מסכום הנזק של התובע שהינו 430,000 ₪ על פי הערכתי. כתוצאה הימנה- נראה היה לכאורה שיש הפרש בין שתי ההצעות, אך למעשה אינו קיים.

היתרה לאחר הפחת תקבולי המל"ל מסכום הנזק הנ"ל (הואיל והתובע לא זכאי לרבע) הינו איפוא 74,000 ₪ (במעוגל). לו ציינתי בהצעות רק את סכום הנזק המצטבר לפני ניכוי תקבולי המל"ל- היו הצדדים עורכים את החישוב בעצמם ומגיעים לתוצאה זהה בשתי הפעמים.

לענין החבות: גם כאן, אין שוני בין ההצעות, האמור בהן הינו אותו הדבר, בנוסח אחר, ואבהיר.

כבר בעת הכנת ההצעה בח' ספטמבר - התרשמתי, על יסוד המצוי בפני, כי קיימים סיכונים וסיכויים בשאלת החבות. ציינתי שעשוי להקבע כי אין מדובר ב"תאונת דרכים" אך גם כי קיים סיכון/סיכוי לשני הצדדים. הפחתתי את שיעור האחוזים שנראה סביר בעיני והוצע סכום קונקרטי. המשמעות של הצעת סכום לפשרה, הינה כי לצרכי פשרה איני ממליצה על דחיית התביעה. זאת- במסגרת קניית סיכונים/סיכויים.

בעת הכנת ההצעה בנוסחה מחודש נובמבר - כתבתי, באופן כללי, שלא שוכנעתי כי מדובר בתביעה לדחיה (בדיוק כבפעם הקודמת), אלא שהפעם- בחרתי להותיר להם את ההדברות בנושא שיעור האחוזים שישולם לצרכי פשרה מתוך גובה הנזק המוערך, לאחר שהתובע יגיש תצהירי נסיבות.

כהערת אגב, אציין כי בניגוד לאמור בבקשה- לא הוגש תצהיר נסיבות.

לסיכום- צר לי על התקלה, אך אין כל שוני בין ההצעות.

למותר לציין כי הערכת סיכויים וסיכונים בתביעה ששאלת החבות בה על הפרק אינה פשוטה- בכלל, ובטרם הגשת ראיות- בפרט. ההערכה כי יש לתובע סיכויים שתביעתו לא תידחה אינה נופלת מסיכוניו כי תידחה. למזלו של התובע- שווי תקבולי המל"ל אינו בטל בששים, כך שכל תשלום מעבר להם מהווה "בונוס" למקרה שתביעתו לאחר ניהול הייתה נדחית, וכך גם להיפך, מבחינת הנתבעת. זאת ועוד. הצעות בימ"ש אינן מחייבות והן נועדו לאפשר לצדדים הדברות, ובסופו של יום- ההחלטה מסורה לצדדים, והצעה הנכונה לעת שיגורה אינה מחייבת, לא אותם ולא את בית המשפט.

 

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ה, 08 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.

Picture 1

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>