ת"א 50640-01-13בפני: כב' השופט אלכסנדר רון

1.החלטה בבקשה, כי יורה בית המשפט למשיבים להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים על פי תקנה 519. קדמו להחלטה זו החלטות קודמות שניתן לראותן גם כמהוות רקע להחלטה זו.

2.מסגרת ההחלטה – תביעה לדמי שימוש בנכס מקרקעין.

3. בהעדר תגובת בא כוחם הנכבד של המשיבים, ותוך שיצוין שתגובה מצידו לא נמסרה גם לבקשה קודמת, ראוי היה, שמטעם זה בלבד, תתקבל הבקשה. עם זאת, ראויה הבקשה שתאושר גם לגופה.

4.המשיבים, למיטב ידיעת בית המשפט – לפחות חמישה מתוכם, אם לא כולם, אינם אזרחי ישראל. ככל הנראה גם אינם תושבי ישראל.

5.ער בית המשפט לחובתו לזהירות במתן צו להפקדת ערובה על פי תקנה 519, ואולם, בד בבד, למדים אנו, כפי שציין, בא כוח המבקשים, שבסעיף 4 לתצהיר התובע 1 מיום 29.9.2014, הרי בינתיים: "... התובעים, לאחרונה, מכרו את זכויותיהם במקרקעין, ומעבר לנדרש, הם שמרו לעצמם את זכות התביעה בהליך כאן". לשון אחר: עניין לנו עם בעלי דין שאינם תושבי ישראל, לפחות מרביתם, מקור טענותיהם בנכס אותו מכרו, ואשר, ממילא, לא יוכל לשמש כעין בטוחה להבטחת הוצאות המבקשים למקרה בו תידחה התביעה, וגם העילה שבמרכזה תביעה לדמי שימוש ראויים הנשמעת מפי מי שממילא מכרו את זכויותיהם בנכס, אינה נקיה מקשים. משקלו המצטבר של האמור לעיל מצדיק היעתרות לבקשה.

6.ער אני לשלב בו הוגשה בקשה זאת שמקומה, על פי רוב, בשלביו המוקדמים של ההליך. עם זאת, מקבל אני, שנדרש בית המשפט לייחס משקל לעובדה שבינתיים נמכר הנכס. לשון אחר: אם מסעיף 2 לכתב תביעה עוד למדנו, כי, לפחות לכאורה, התובעים, כלשונם, הם בעלי מלוא הזכויות בנכס, ואם, באותה עת, יכולנו להניח, שיוכל הנכס הרשום להבטיח, לפחות כמידת הניתן, את תשלום ההוצאות למקרה בו תידחה התביעה, השתנתה תמונת המצב עד מאוד, ובנסיבות אלה מוצדקת בקשה זו גם בשלב זה.

7.ועם זאת, לבקשה כי יורה בית המשפט על הפקדת מזומנים בסך של 40,000₪ אין מקום, וגם שעה שסבור בית המשפט שיש להורות על הפקדת ערובה על פי תקנה 519, נדרש הוא למידתיות.

8.להבטחת הוצאות המבקשים יפקידו המשיבים בקופת בית המשפט את הסך של 15,000₪. זאת, תוך 21 יום מהיום. אך בהינתן שהסכום אכן הופקד, להמשך דיון ביום 30.12.2014 בשעה 12:00.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: