ת"א 50625-06-12 כ' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

בקשה מטעם הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית שליד המוסד לבטוח הלאומי (להלן: "המל"ל"), בהתאם לסעיף 6 ב' ל-חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי ועיקר טענות הצדדים

1. התובע יליד 1957, נהג מונית במקצועו, נפגע בתאונת דרכים ביום 17/5/2012 כאשר רכב פגע ברכבו מאחור. בעקבות התאונה טופל התובע בחדר מיון בבי"ח שערי צדק. בתעודת חדר המיון צוין "ת.ד. מנגנון אחורי – קל כנהג חגור. נחבל במנגנון צליפת שוט ובחזה ללא אובדן הכרה/הקאות..".

    

   בבדיקה הגופנית צוין: "במצב כללי טוב נינוח ללא סימני חבלה וללא סימני חגורה ללא סימני צד...".

    

2. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. ועדה רפואית ראשונה שליד המל"ל אשר בדקה את התובע ביום 22/11/2012 קבעה נכות זמנית בשיעור 40% מיום 1/12/2012 עד 30/9/2013, ו-25% מיום 1/10/2012 עד יום 30/4/2013. על קביעה זו הוגש ערר מטעם התובע.

    

   ועדה רפואית לעררים מיום 19/2/2013 קבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% מיום 23/5/2012 עד 31/7/2012; 40% מיום 1/8/2012 עד 30/9/2012; 25% מיום 1/10/2012 עד 30/4/2013.

    

   בתום תקופת הנכויות הזמניות נבדק התובע על ידי ועדה רפואית שלישית, ביום 10/6/2013, אשר קבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין מגבלות בצוואר, אשר מחציתה בגין מצב קודם, ו-10% נכות בגב, מחציתה בגין מצב קודם.

    

   על קביעה זו הגיש התובע ערר בפני הוועדה הרפואית לעררים, רביעית במספר, אשר ביום 19/8/2013 קבעה כי אין לייחס חלק מהנכויות שנקבעו בוועדה הרפואית בגין מצב קודם, אלא יש לייחס את מלוא הנכות בגב ובצוואר לתאונה, ולקבוע סה"כ נכות משוקללת של התובע בעקבות התאונה בשיעור 19% (10% צוואר ו-10% גב).