ת"א 50443-08-15 כנאניה נ' כנאניה ואח'

בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.

טענות המבקשת/הנתבעת בבקשתה:

1. לטענת הנתבעת, כתב התביעה לא מבסס כל עילת תביעה כנגדה. לטענתה, בפועל התובע מנסה באמצעות תשריט חלוקה חסר תוקף משפטי לקבל זכויות קניינות, תוך פגיעה בוטה בזכויות קנייניות של הנתבעת ואחרים.

2. הסעד המבוקש בכתב התביעה הוא סעד הצהרתי, לפיו מבוקש להצהיר כי תשריט החלוקה המצורף לכתב התביעה, הינו תשריט חלוקה שנעשה בהתאם למצב הקיים בחלקה ומהווה את רצונו של המנוח, מר טאהא כנאני ז"ל (להלן: "המנוח"), וכי החלוקה מהווה מתן זכות שימוש בלעדית לתובע ולנתבעים.

   הנתבעת טוענת, כי התובע אינו הבעלים של המקרקעין נשוא כתב התביעה ולא הוכח מי הם היורשים של המנוח טאהא כנאני ז"ל. לטענתה, גם לא ניתן להתבסס על תשריט חלוקה כדי לקבל את הסעד המבוקש.

3. הנתבעת טוענת, כי עיון בנסחי הטאבו מעלה כי הזכויות במקרקרעין רשומות על שם הנתבעים ועל שם המנוח, וכי התובע אינו רשום כבעלים. מה גם שלא צורף צו ירושה או כל מסמך אחר המעיד כי התובע ו/או הנתבעים הינם היורשים של המנוח.

4. הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב מוחלט, מאחר והתובע מנסה לשייך לעצמו נכס שאינו שייך לו כלל וכלל תוך הסתמכות על תשריט חלוקה וללא כל התייחסות לנסח הרשום. לטענתה, התובע אינו רשום כאחד מהבעלים של החלקה, ורשומה על שמו בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה בשטח של 380 מ"ר, ואילו הנתבעת רשומה בלשכת רישום המקרקעין כבעלים של 167/21850 מהשטח הכולל של החלקה שהינו 10,925 מ"ר וזאת בהתאם לעסקת מתנה.

5. עוד נטען, כי התובע הגיש תביעתו תוך העלמת עובדות מהותיות ומסמכים רלוונטיים, בין היתר שביום 8.12.10 אביהם, מר טאהא כנאניה העביר לנתבעת וכן לאחותה, הנתבעת מס' 6, במתנה וללא תמורה את דירת המגורים שבה הוא התגורר, הנמצאת במקרקעין הידועים כבגוש 18583 חלקה 65 מאדמות טמרה, העסקה נרשמה בלשכת רישום המקרקעין בידיעת התובע והנתבעים.

   לטענתה, התובע העלים את העובדה כי הנתבעת מאז ומתמיד מתגוררת בדירה ונוהגת בה מנהג בעלים, בהסכמת האחים והאחיות, ללא כל התנגדות מצד כלשהו וללא כל עוררין.

   להלן יפורטו טענות התובע בתגובתו לבקשה: