ת"א 50422-11-15 כנאנה ואח' נ' ובנייה משגב ואח'

התובעים הגישו תביעה זו, גם כנגד הנתבעת 3, המבוססת על כך שהנתבעת 3, היא המבקשת, יזמה תוכנית להרחבת הישוב מצפה אבירים, אשר במסגרתה נדרשו תשתיות וכבישים, שחלק מהם בתוך חלקת התובע, חלקה 21 בגוש 18559. לטענת התובע בכתב תביעתו, למרות שפורסמו הפקעות לגבי חלקות אחרות לפי אותה תוכנית, הרי ביחס לחלקה 21 לא נעשתה כל פעולה לפי פקודת ה'קרקעות עד עצם היום הזה, אף שההפקעה מומשה הלכה למעשה ונסללו הכבישים, על כן, תבעו התובעים, גם מהנתבעת 3, פיצויי הפקעה בטענה שאין פטור מתשלום כאשר לא נעשה הליך הפקעה, וכאשר סעיף הפטור בוטל.

הנתבעת 3 הגישה בקשה זו לסילוק התביעה על הסף, בטענה שאינה מגלה עילה כלפי הנתבעת, שכן היותה היוזמת של התוכנית אינה מטילה עליה חבות, ומכיוון שהטענות כלפיה התיישנו. לטענתה, סעיף 190 לחוק התכנון והבניה מטיל את החבות בתשלום פיצויי הפקעה על הועדה המקומית, שאכן נתבעה כנתבעת 1. עוד נטען, כי הליכי התכנון, שאותם יזמה הנתבעת 3, הסתיימו בשנת 1997, והתובעים, שהתנגדו לתוכנית, היו מודעים לה היטב, ומאז חלפה תקופת ההתיישנות.

עוד נטען על ידי הנתבעת 3 לאי פירוט התביעה ולהעדר הוכחת בעלות. אני דוחה טענות אלה. אין חובה על התובעים להוכיח בעלותם טרם הגשת ראיות לגופה של התביעה, ותביעתם לא תסולק על הסף מחמת שבכתב התביעה לא הוכיחו בעלות. כמו כן, אי פירוט בכתב התביעה אינו מצדיק סילוקה על הסף, אלא מתן אפשרות לפירוט לפי תקנה 65.

בתגובה טענו התובעים, כי "המדינה לא יכולה להתכחש לחבותה ולאחריותה כמי שיזמה את התוכנית". אני דוחה טענה זו. המדינה יכולה להתכחש לחבותה כמי שיזמה את התוכנית, ואכן התכחשה, בהסתמך על סעיף 190 לחוק.

עוד טענו התובעים, כי למדינה סמכות להחליט ביחס לשטח הפטור מפיצוי. אמנם, אין התובעים מכחישים שלא פנו כלל למדינה בענין זה, אבל לטענתם, בקשת הנתבעת 3 לסלק את התביעה כנגדה, יש לראות בה סירוב לשלם פיצוי בגין השטח הפטור, דבר המכשיר את התביעה כנגד המדינה.

אשר לטענת ההתיישנות, טענו התובעים, כי לפי דנ"א 1595/06 עזבון ארידור נ' עיריית פתח תקווה, במשך 3 שנים מיום 21.3.16 לא תשמע טענת התיישנות. לטענתם, ההפקעה לא הושלמה ולכן לא החל מירוץ ההתיישנות.

הנתבעת 3 הגיבה, ובין היתר טענה שמשרד השיכון אינו מדינת ישראל, ולכן אין לזקוף לחובת משרד השיכון, שיזם את התוכנית, את העובדה שמדינת ישראל לא החליטה ביחס לשטח הפטור מפיצוי. אני דוחה טענה זו. משרד השיכון הוא חלק ממדינת ישראל. הטענה הזו תמוהה במיוחד כאשר הנתבעת 3 מציגה עצמה כ"מדינת ישראל – משרד הבינוי".

אני מקבל את הטענה שלפי הטענות בכתב התביעה, אין שום חבות על הנתבעת 3. לפי טענת התובעים, פקודת ההפקעות אינה חלה משום שלא בוצעה הפקעה. אם כך, הפיצוי נתבע על פי סעיף 190 לחוק התכנון והבנייה הקובע שביצוע יעשה על ידי הועדה המקומית, ואינו מטיל חבות כלפי בעל הקרקע על יוזם התכנית.

אני דוחה גם את הטענה שהגשת בקשה לסילוק על הסף משמעה שהתובעים פנו למדינת ישראל, פנייה שהם מודים שלא פנו, ומדינת ישראל דחתה את בקשתם באשר לפטור מפיצוי, שלא הוגשה. טענה כזו לא נטענה, אף לא ברמז, בכתב התביעה, ואין התובעים יכולים להמציא עכשיו עילת תביעה חדשה, המבוססת על הנחות שאינן להן בסיס.