ת"א 50355-12-12 ניזרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, במסגרת תביעה המתנהלת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

2.בהחלטה שניתנה ביום 4.3.15, במסגרת דיון בשאלת החבות, קבעתי כי התובע נפגע ביום 1.4.09 במהלך יציאה מרכבו, עת התעקמה רגלו השמאלית בתוך בור בכביש שהיה בסמוך לדלת ממנה יצא.

3.התובע עותר למינוי מומחה בתחום האורתופדי. לטענתו, בעקבות התאונה נגרמה לו חבלה בקרסול השמאלי, בגינה הוא פנה לטיפול רפואי. לדבריו, בעקבות כאבים ומגבלות בקרסול בוצעה לו בדיקת אולטרה סאונד ביום 7.4.09, אשר הצביעה על חשד לקרע באחת מרצועות הקרסול. התובע מצביע על כך שבחודש דצמבר 2009 הומלץ לו על שימוש בתומך קרסול, ולדבריו הוא ממשיך לסבול, עד ליום זה, מהגבלות וכאבים בקרסול.

4.הנתבעת מתנגדת לבקשה. לשיטתה, הפגיעה של התובע היתה קלה, אם בכלל, ורק מקץ כמה ימים לאחר התאונה הוא פנה בגינה לקבלת טיפול רפואי. הנתבעת מצביעה על כך שהמסמך הרפואי האחרון שצורף לבקשה הינו משנת 2009, ללמדך שמדובר בפגיעה חולפת שלא הותירה נכות.

5.כידוע, המבחן למינוי מומחה רפואי בתביעה המתנהלת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בוחן קיומה של ראשית ראיה לנכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. הלכה פסוקה היא שאמות המידה בהתאם למבחן זה הן ליברליות לטובת התובע, וזאת מכיוון שהאפשרות היחידה העומדת בפני תובע בהליך מסוג זה להוכחת קיומה של נכות הוא באמצעות מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש (ראו ההלכה שנקבעה בעניין שיק נגד מטלון).

6.במקרה דנן, המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה מכילים ראיה אובייקטיבית לקיום בעיה פיזיולוגית בקרסול, שהתגלתה בסמוך לאחר התאונה. הכוונה היא לבדיקת האולטרה סאונד מיום 7.4.09, המעלה אפשרות של קרע חלקי בקרסול. אין ספק כי בעיה פיזיולוגית מסוג זה, שהתגלתה בסמוך לאחר התאונה, יכולה תיאורטית להוביל לנכות צמיתה בקרסול. אלא שכנגד מסמך זה בולטת במיוחד העובדה, שהמסמך הרפואי האחרון, מבחינה כרונולוגית, שצורף לבקשה למינוי מומחה הינו מחודש דצמבר 2009. במסמך זה צויין אמנם שהתובע סובל מנפיחות בצקתית באזור הקרסול, אך מאז ועד היום חלפו להם כחמש וחצי שנים, והתובע אינו מציג ולו מסמך רפואי אחד ביחס לתקופה זו. נזכור כי המבחן למינוי מומחה רפואי הינו ראשית ראיה לקיום נכות צמיתה, משמע ראשית ראיה לקיום בעיה רפואית מתמשכת, להבדיל מבעיה חולפת. אי צירוף מסמכים רפואיים ביחס לתקופה של חמש שנים ויותר מאז התאונה, מחליש על מאוד את החשד לקיומה של נכות צמיתה בקרסול.

7.באיזון שבין קיומה של ראיה אובייקטיבית המצביעה על בעיה פיזיולוגית בקרסול אשר יכולה להוביל לנכות, לבין אי צירוף מסמכים רפואיים ביחס לתקופה של חמש שנים ויותר ממועד הגשת הבקשה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה, בתנאי שהתובע יפקיד בקופת בית המשפט את שכר המומחה, בו יהיה עליו לשאת, לפחות בשלב זה.

8.על כן אני נעתר לבקשה, ובלבד שהתובע יפקיד בקופת בית המשפט סך של 5,900 ₪, עד ליום 1.6.15.

אי הפקדת הסכום עד התאריך הנ"ל תביא לדחיית הבקשה.