ת"א 50347-11-12 ואח' מזור נ' (1996)בע"מ

המבקשת הגישה שתי בקשות: האחת- בקשה לדחייה על הסף; השניה – בקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת ולעיכוב הליכים עד להפקדת הערובה.

בקשה לסילוק על הסף

1.המבקשת טוענת לסילוק התביעה על הסף בשל העדר יריבות והעדר עילה.

עסקינן בשתי בקשות לביצוע שטר שהוגשו על ידי המשיב כנגד המבקשת ונתבע נוסף (להלן:"שלג") והדיון בתביעות אוחד.

2.בהתנגדותה לבקשה לביצוע שטר טוענת המבקשת טענת "פרעתי" ובבקשתה זו לסילוק התביעה על הסף טוענת כי טענת פרעתי אשר נטענה על ידה מוכחת הן מתוך תצהיר המשיב והן מתוך תצהיר שלג ובנסיבות אלה אין כל יריבות בינה לבין המשיב ודין התביעה כנגדה להידחות על הסף.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי השיק נשוא תביעה זו נמסר על ידה לידי שלג שהינו שלוחו של המשיב וכלל ידוע הוא כי שלוחו של אדם כמותו ועל כן פרעון ההלוואה לידי מי מהם מהווה טענת פרעתי. המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש לדחות את התביעה כנגדה גם בשל העדר העילה וזאת מאחר ולא נחתם כל הסכם הלוואה עם המשיב ומכאן כי ההלוואה היתה מלכתחילה בגדר עבירה משום שנעשתה בתנאים הנוגדים את הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות") משנעשתה ללא מסמך בכתב ובריבית נשך ומכאן שלא קמה למשיב עילת תביעה.

3.המשיב טוען בתגובתו יש לדחות הבקשה על הסף, הן משום שקיימת מחלוקת עובדתית ביחס לאופן מתן התמורה – בעוד המבקשת טוענת כי שלג היה שלוחו של המשיב ואילו המשיב טוען כי לא כך הדבר, והן לאור המחלוקת בין הצדדים האם מדובר בתביעה שטרית או שמא בתביעה שחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל עליה.