ת"א 50302-06-14 פ. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

רקע וטענות הצדדים

בפני תביעת נזיקין עפ"י חוק הפלת"ד.

התובע יליד 1960, נפגע בת.ד. ביום 06.03.07 בהיותו הולך רגל כאשר נדרס ע"י משאית. התאונה הוכרה במל"ל כתאונת עבודה.

ועדה רפואית שמונתה ע"י המל"ל קבעה כי לתובע נותרו 50% נכות צמיתה כתוצאה מן התאונה. כמו כן הופעלה תקנה 15 ונכותו הועמדה על 75% נכות צמיתה.

ביום 25.10.16 הוגש כתב הגנה ובו טענת התיישנות וכן בקשה מיום 22.01.17 לדחייה על הסף בגין אותה עילה, שכן עילת התביעה התיישנה ביום 06.03.17.

לטענת ב"כ הנתבעת המלומד התביעה הוגשה ביום 03.07.14 בחלוף למעלה מ 7 שנים לאחר התאונה ולכן דינה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

לטענת ב"כ התובע המלומד התובע לא יכול היה לדאוג לענייניו בשל פציעתו הקשה והמורכבת והטיפולים והניתוחים אותם עבר.

כמו כן טוען ב"כ התובע המלומד, כי לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות תשי"ח-1958 (להלן: "החוק") נתבע שהודה בכתב או בפני בית המשפט, בתקופת ההתיישנות, בקיום זכותו של התובע תחל תקופת ההתיישנות מיום הודאתו של הנתבע.

עוד טוען ב"כ התובע כי יש בהתנהגות הנתבעת פגיעה בעיקרון תום הלב הנובע מסעיף 35 לחוק החוזים חלק כללי, התשל"ג - 1973 וביחד עם סעיף 61 (א).

בתשובתה של הנתבעת מיום 30.04.17 טוען ב"כ הנתבעת כי באף מכתב מן הנתבעת לתובע לא הודתה הנתבעת בחבות או בנזק וכי בכל מסמך כזה כתוב במפורש כי אין הנתבעת מודה בחבות וכי מן הפסיקה עולה כי אין לראות במו"מ ואף לא בתשלום פיצוי משום מתן הודאה בכתב לעניין סע' 9 לחוק ההתיישנות.

לעניין אי מסוגלותו של התובע לדאוג לענייניו טוענן ב"כ הנתבעת כי התובע היה מיוצג כל אותה תקופה ומייצגיו יכלו לדאוג לענייניו.

עוד טוען ב"כ הנתבעת כי תשלומי המל"ל הם בסכום של למעלה מ1,500,000 ₪ וכי סביר שהתביעה תבלע בתשלומי המלל וזו כמראה הסיבה שמייצוגיו השונים התחלפו כי לא ראו טעם בניהול תביעה זו.

דיון והכרעה

בבואנו לדון בבקשות אשר תכליתן היא לסלק את תביעתו של התובע על הסף ומבלי שהיא נדונה לגופו של עניין, עלינו להביא בחשבון כי זכותו של אדם לבור טענותיו בפני ערכאות משפטיות הפכה משנת 1992 לזכות יסוד חוקתית המעוגנת בחוק יסוד – כבוד האדם וחירותו.