ת"א 50298-09-14 י ב מ י מחסני אלומיניום בע"מ נ' קולורס הגליל בע"מ

1.לפניי עתירת המבקשת, לפי תקנה 201 לתקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984, לביטול פסק דין, אשר ניתן כנגדה ביום 11.3.15 (להלן: פסק הדין). המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה, בגדרה התנגדה לבקשה לביטול פסק הדין.

2. המדובר בתביעות מאוחדות שעניינן סכסוך הנוגע לטיב ואיכות פרופילי אלומיניום שסיפקה המשיבה למבקשת. תביעה אחת נוגעת לחוב כספי נטען שנותרה המבקשת חייבת למשיבה בגין עבודתה, והתביעה השניה נוגעת לפיצוי המבקשת בגין הפגמים במוצרים שסיפקה לה המשיבה. שתי התביעות אוחדו על פי החלטתי מיום 18.1.15, וזאת לאחר שנקבעה בכל אחת מהן ישיבת קדם משפט. לישיבת יום 11.3.15 לא התייצב מי מטעם המבקשת, ולפיכך ניתן כנגדה פסק דין, בגדרו נדחתה תביעת המבקשת והתקבלה תביעת המשיבה, ומשכך הוגשה הבקשה שלפניי.

3.המבקשת טוענת בבקשתה כי המדובר במחדל הנובע שמקורו בטעות משרדית, אשר נבעה מכך שבטרם האיחוד נקבעו שתי ישיבות קדם משפט – בכל אחד מן התיקים, האחת ביום 3.11.15 והשניה ביום 11.3.15, ובשל הדמיון בין התאריכים, נמחק בטעות מועד הדיון – אשר נותר בתוקפו מיומן ב"כ המבקשת, ואילו מועד הדיון שבוטל לא נמחק. המבקשת טוענת כי מדובר בטעות אנוש, ואין בכך זלזול בבית המשפט. המבקשת הוסיפה כי ב"כ המשיבה הסכים בתחילה כי תוגש בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין, אולם בשלב מסויים חזר בו מהסכמתו. באשר לסיכויי הצלחת התביעה וההגנה, טוענת המבקשת כי מדובר בסיכויים גבוהים. באשר להגנתה, תומכת המבקשת יתדותיה בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר ביטל החלטה שדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה באחת התביעות. באשר לתביעתה טוענת היא כי כעולה מכתב ההגנה של המשיבה, טענותיה מתרכזות בעיקרן בשאלת הנזק, אולם אין היא כופרת בעצם קיומם של הליקויים במוצריה.

4.בתגובתה טוענת המשיבה כי מעולם לא הסכימה להגשת בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין. כמו כן טוענת היא כי מחדליה של המבקשת מעידים על זלזול בבית המשפט, והעובדה שניתנו פסקי דין בהיעדר הגנה בשתי התביעות מחזקת מסקנה זו. באשר לסיכויי ההצלחה טוענת המשיבה כי מדובר בסיכויים נמוכים, כיוון שטענותיה של המבקשת בתביעה הן רפות וסתמיות, ואילו המשיבה מעולם לא הסכימה לקיומם של ליקויים אלא טענה כי התביעה של המבקשת הינה תביעה טקטית שהוגשה כתגובה לתביעתה של המבקשת. עוד הוסיפה המשיבה כי הן בבקשה ובתצהיר התומך בה והן בכתב התביעה לא הובאו ראיות של ממש, אשר יש בהן כדי ללמד על סיכוייה הטובים של תביעת המבקשת.

5.בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי המשיבה אינה מתייחסת למימד האנושי שבטעות באת-כוחה. לטענתה, פסק הדין שניתן בהיעדר בתביעה השניה ניתן בנסיבות אחרות ולא ניתן ללמוד מכך על דפוס חוזר, וזאת בנוסף לפעולותיה הרבות של המבקשת בתיק מלמדות על כך שאין מדובר בהתנהלות מזלזלת. עוד טוענת המבקשת כי בתצהיר התומך בבקשת הביטול אין צורך לטעון לגבי סיכויי התביעה, שכן המדובר בטענות משפטיות ובחיווי דעה. לבסוף טוענת המבקשת כי את מחדלה ניתן לרפא בפסיקת הוצאות ואין מקום להותרת פסק הדין על כנו בנסיבות העניין.

דיון והכרעה

6.במקרה כגון דא, כאשר לא נפל פגם בפסק הדין נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לביטול פסק הדין (ראו: ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח(1), בעמ' 835-836). לפי ההלכה הפסוקה, על מבקש ביטולו של פסק דין להוכיח שני יסודות מצטברים; האחד הוא מתן סיבה טובה למחדלו של המבקש- הנתבע שגרמה לאי התייצבות במועד, והאחר - הוכחת סיכויי הצלחת הגנתו - אם יבוטל פסק הדין .

ראו:

א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 371.

י. זוסמן , "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 735 עד 738.