ת"א 50232-08 בורשטין ואח' נ' שילון ואח'

לפניי בקשת המבקש (הנתבע ) לתקן את כתב ההגנה שהגיש בתיק. לטענתו, רק לאחרונה במהלך הכנת תצהיר עדותו הראשית, נודעה לו עובדת יסוד שלא ידע עליה קודם לכן. לדבריו, הוא שמע מפי הקבלן מר אברהם דולינגר כי המשיבים 1ו-2 (התובעים) לא שילמו כלל שכר טרחת עורך דין אותו התחייבו לשלם לו על פי הסכם רכישת הדירה לצורך ביצוע רישומה על שמם, ולפיכך, הנטען על ידו בכתב ההגנה שהגיש אינו מדויק. לטענתו, התובעים אמנם התחייבו לשלם למוכר שכר טרחה אולם לא עמדו בהתחייבותם לשלמו. שכר הטרחה שולם לנתבע על ידי הקבלן.

התובעים התנגדו לתיקון. לטענתם בכתב ההגנה שהוגש בחודש ינואר 2009 לא הוכחשה טענתם כי שילמו לנתבע את שכר הטרחה. נהפוך הוא, בכתב ההגנה טען הנתבע כי אינו חולק על כך שהתובעים שילמו אותו. התובעים טענו כי תצהיר גילוי המסמכים מטעמם נמסר לנתבע ב -2.6.2009 וכי רק בתחילת פברואר 2016 ביקש ב"כ התובע לקבל לידיו את החשבונית בגין תשלום שכר הטרחה על ידי התובעים. הבקשה לתיקון הוגשה רק לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית, כאשר במסגרתם העלה כבר הנתבע את הטענה העובדתית בגינה הוגשה הבקשה לתיקון. הבקשה אינה מגלה מתי בדיוק נודעה לנתבע העובדה החדשה. כן אין הסבר מדוע המתין הנתבע משך 8 שנים בטרם נפגש עם הקבלן דולינגר על מנת לקבל ממנו מידע. לא ברור גם מניין "צצה", כך בלשון התובעים, פתאום בידי הנתבע חשבונית שכר הטרחה שהוצאה על ידו ומי החזיק בה. לטענתם, המדובר בשאלה רלוונטית לא רק לבחינת תום לבו של הנתבע אלא גם לאפשרות כי דולינגר מחזיק במסמכים נוספים רלוונטיים למחלוקת שלא גולו לתובעים. היעתרות לבקשה עלולה להוביל לתיקון כתב התביעה ולפתיחת ההליכים המקדמיים מחדש כמו גם הגשת תצהירים מתוקנים. אם אין די בנימוקים אלה ביקשו התובעים לחקור את הנתבע על תצהירו התומך בבקשה.

בתשובתו לתגובה טען הנתבע כי אין הוא מבקש לטעון כי התשלום מאיין את התחייבויותיו ככל שהן קיימות, אלא כי התובעים אינם זכאים לקבל החזר שכר טרחה אותו לא שילמו מעולם. לדבריו הוא מעולם לא הודה כי התובעים שילמו את שכרו. הוא מבקש אך להוסיף את הטענה שנודעה לו במהלך הכנת הראיות.

המשיבים האחרים (נתבעות 1 ו-2) הודיעו כי מאחר שהנתבע הודה כי קיבל שכר טרחה בגין הרישום, ולא משנה ממי, הם משאירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה החלטתי שאין מקום להכריע בסוגיה זו בשלב זה.

הבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים. טענות הנתבע בתצהירו כוללות גם את הטענות אותן הוא מבקש להעלות במסגרת תיקון כתב ההגנה. לפיכך, מטרתה של הבקשה היא למעשה למנוע טענה לשינוי או הרחבת חזית.